על משאבת מים, חנות שכונתית שגדלה להיות בית כלבו, פשטה רגל, נמכרה, שינתה ייעוד, עברה שיפוץ מסיבי ונפתחה מחדש. קבלו את ה Samaritaine: חנות כלבו מול פונט נוף Pont Neuf בגדה הימנית, בין Rue de Rivoli ונהר הסיין, הרובע הראשון של פריז.
הכל התחיל בשנת 1603 כשהנרי הרביעי החליט לבנות משאבת מים מהסין ליד Pont Neuf כדי לספק מים לרובע הלובר. זו היתה מכונת הרמת המים הראשונה שנבנתה בפריז. שם המשאבה היה Samaritaine. בחזית שלה עמד פסל של אישה שומרונית ובאר מסיפור הברית החדשה.
שנת 1813: הפסל נהרס. גם רעיון המשאבה לא כ"כ הצליח. מקימים מרחצאות במקום.
1870שנת : איש עסקים בשם ארנסט קוניאק Ernest Cognacq עבר ל-rue du Pont-Neuf הקים חנות וקרא לה: La Samaritaine ע"ש המשאבה. החנות שגשגה.
בשנים 1890-1910: ארנסט קוניאק היה הבעלים של החנות, שגדלה. הוא קבל את השראתו הניהולית מהשיטות העסקיות של אריסטיד בוצ'יאו Aristide Boucicaut מנהל Le Bon Marché. הוא חלק את החנות ליחידות עסקיות כשכל אחת מנוהלת על ידי "בוס קטן". (מה שנקרא בעתיד "יחידות רווח").
במקביל הוא רכש בניינים קרובים לחנות כדי להתרחב.
בתכנונו של האדריכל פרנץ ז'ורדיין Frantz Jourdain, גושי הבתים שופצו וחוברו בהדרגה מ-1883 עד 1933.
העיצוב של הבניינים:
החיפוש אחר מקור אור טבעי בבניינים שזור כחוט השני לאורך כל השנים. לכן החומרים בהם בחרו שם שימוש בזכוכית ובמתכת.
דקורטיביות של החזיתות היתה סמל לסגנון של המבנה.
הרצפות היו לוחות זכוכית שהונחו על קורות מתכת וכך האור חדר לאורך כל הקומות. השימוש במתכת אפשר לשאת את הרצפות.
באחד הבניינים, התקרה היתה עשויה ממסגרת מתכת ופלדה משומרת שכללה גג זכוכית עצום ותוכנית נוי בסגנון ארט נובו. החלק הצפוני והחלק הדרומי של הגג אוחדו על ידי חזיתות הזכוכית והפלדה המעוטרות בלוחות לבה מצופים אמייל פוליכרום.
אחת ההשראות היתה בשנת 1882, כשאמיל זולה ביקש מהאדריכל פרנץ ז'ורדיין לדמיין חנות כלבו לרומן שלו Au bonheur des dames. או אז עלה הרעיון של שילוב מתכת וזכוכית, עם עיטורים…
1926 – 1928: הכלבו שגשג. הוא כלל גם מאפיה, קונדיטוריה וטעימות. קבל מוצרים מכל אזורי צרפת, היה פופולארי בקרב הפריזאים.
הבניינים הסמוכים שופצו ונבנו בסגנון אר דקו. את חלקם, ארנסט קוניאק, שמת ב-1928, כבר לא זכה לראות.
המבנה של בתי כלבו גדולים באירופה דומה:
חלל מרכזי גדול, אטוריום, עם גג מזכוכית עם ברזל / פלדה על מנת להכניס כמה שיותר אור למבנה.
מדרגות מעץ כדי לתת יציבות למבנה.
בצדדים, יש יחידות קטנות יותר שמחזקות גם הן את המבנה.
המעליות מוסוות בצדדים והמדרגות הנעות במרכז החנות ומהוות אלמנט קישוטי.
בתי כלבו דומים במבנה הם:
פריס:
le Bon marche
Gallery lafayette
Printemps
בלונדון: Liberty
במילנו: Rinascente
ועוד
La Samaritaine המשיכה להתפתח ועוד שתי חנויות חדשות נפתחו ברחוב ריבולי בתחילת שנות ה-30. היא הפכה להיות חנות הכלבו הפריזאית הגדולה ביותר מבחינת שטח עם 48,000 מ"ר, קצת לפני גלרי לאפייט ופרנטון.
משנות השבעים החנות החלה לדעוך.
ב-2001 היא נמכרה חלקית בהפסד לקבוצת LVMH.
ב 2005 היא נסגרה בעקבות אי עמידה של מבנים בתקני בטיחות מודרניים, לרבות מיגון אש.
ב 2010 LVMH הודיעה כי היא בעלת השליטה המלאה בחנות הכלבו הפריזאית לשעבר. היה ברור שצריך שיפוץ.
החלט על שיפוץ + שינוי ייעוד: הפיכת חלק מהמתחם למלון המשקיף על הסיין, וגם חנויות, משרדים, דיור סוציאלי וגן ילדים.
השיפוץ הוערך בכ 400 מיליון יורו, למשך כשלוש שנים. האדריכלים היו SANAA היפנית והסוכנות הצרפתית Édouard François.
ב 2021, אחרי 151 שנים מיום היווסדה, החנות נפתחה אחרי שיפוץ מקיף. (הפתיחה התעכבה בשל מגפת הקורונה).
השיפוץ הדגיש את גרם המדרגות המפואר תוך שימת דגש ל-16,000 עלי הזהב, לקרמיקה בסגנון אר-נובו מתחת למדרגות ול-270 מדרגות אלון המקוריות, יחד עם עיטורי הלבה המצוידים באמייל שנעשו מאה שנה קודם לכן.
במונחים של חומרים חדשים, השילוב של הטרצו הוא כדי להזכיר את הצורה של אבני החלוק הפריזאי.
החזית הגדולה של Rue de Rivoli נהרסה, ובמקומה הוחלפה בבניין עם קירות זכוכית גליים שתוכננו על ידי האדריכלים Kazuyo Sejima וRyūe Nishizawa
המיקוד היה במחלקות האופנה, בישום, איפור ותכשיטים. הותקנו 12 אזורי הסעדה וכן מתחם יופי (ספא, חדרי טיפולים, חמאם).
חנות הכלבו נתנה מענה למקומיים ולתיירים: החלק בצד הסיין מוקדש יותר לתיירים בינלאומיים (יוקרה, יופי) ואילו זה בצד של רחוב ריבולי מכוון יותר ללקוחות מקומיים (קייטרינג, בגדי רחוב, מתנות קטנות).
בפיתוח המבנה המרכזי, החלק הרחב הינו בתקרה. המבנה מאפשר את חלל האטריום שנסגר עם כיסוי זכוכית עם אפריז מגולף וצבוע. כך יש הכנסת אור לחלל הפנימי של המבנה. זהו אחד האמפיינים העיקרי של חנויות הכלבו של המאה התשע-עשרה (דוגמא: ליברטי בלונדון).
בחירת הצבעים של ירוק וזהוב מבליטה את מסגרת המתכת הירוקה המעוטרת בשפע במוטיבים פרחוניים ובתמונות של צמחייה וטווסים, המשקפים גינה. השימוש בחיות ובפרחים – אחד הסמלים של הארט דקו.
הלוגו של La Samaritaine הוא פרי עבודתו של הצייר יוג'ין גראסר ומכיל מוטיבים פרחוניים וצבעי זהב ופרטים נוספים של הבניין. העיטור נעשה על ידי הצורף אדואר שנק והקדרים פרנסואה ג'יל ואלכסנדר ביגוט.
מלון היוקרה החדש, Le Cheval Blanc, משקיף על הסיין וכולל 80 חדרים.
החנות הראשית רשומה כאנדרטה היסטורית.
שעות פתיחה:
פתוח כל יום בין 10:00-20:00
כתובת: 9Rue de la Monnaie 75001 Paris
מדד יפעת:
לא להחמיץ!בעקבות פרסומים שלי ברשתות החברתית קיבלתי מבול של תגובות ושאלות לאן הטיול הפעם… הקמתי בלוג טיולים מומלץ לטיולי שישי ושנ"ץ! שם אני מספרת על אוסף טיולים לימי שישי באיזור המרכז ועד שעה וחצי נסיעה. למעבר אליו >>>