You are currently viewing טיול לפריז עם עיצוב Paris with Design

טיול לפריז עם עיצוב Paris with Design

תכנון טיול לפריז עם עיצוב, במקרה של פריז כולל הגעה אליה.
האלגנטיות והשיק הצרפתי עושים חשק (כמעט) לכל אחד לחוות ממקור ראשון את החנויות המיוחדות והמקומות המעוצבים בפריס. בין השדרות הרחבות לגנים וגם ברחובות הקטנים והצדדים יש תחושה שהעיצוב "נשפך" לרחוב ונמצא בכל עבר. הכל מתחבר לידי מקשה מעוצבת אחת.
הרובעים העיקריים בהם יש הכי הרבה עיצוב הם הרובע הראשון (לובר), השני (בורס דה קומרס), השלישי והרביעי (המארה).

החלוקה לימים כוללת פעילות בוקר, מנוחת צהרים (בראסרי או פיקניק),  פעילות אחה"צ מנוחה ויציאה לערב.

מקומות בילוי בערב אפשר למצוא בקולינריה בפריז. ריכזתי כמה מקומותבהם הייתי אישית ונהניתי.
הופעה צרפתית מיוחדת היא זינגרו. מדובר קברט סוסים בהפועה סופר מיוחדת. ההופעה בצפון פריז.

הנה הצעה לבילוי לפי ימים:
יום 1:
את היום אפשר לפתוח ברובע המארה. כנסו ל Eataly שתו קפוצ'ינו מעולה עם עוד משהו איטלקי ליד וכבר תרגישו את מצב הרוח עולה.
האזור התחיל אמנם עם הרבה ביצות, אכלס את היהודים (יש עדיין חנויות וקצת יהודים ברובע) והיום הוא אזור תוסס, שמח ופעיל בתחום העיצוב והאווירה השמחה.
אפשר למצוא בו הרבה חנויות בוטיק ייעודיות, קטנות ומקסימות, כשבתי הכלבו הגדולים נמצאים בשוליים שלו. למשל BHV שעבר מתיחת פנים והיום יש בו מחלקות כלי בית ופריטים לבית שאינם מביישים חנויות עיצוב יקרות.
הוא גובל במרכז פומפידו, מקום מוחצן בפני עצמו לאמנות ומיצגים מודרניים. יש המחבבים אותו, יש פחות. אפשר להיכנס אליו כחלק מהביקור ברובע.
בקצה רחוק יותר , חנות Merci , אפשר לעצור לאתנחתת צהרים. או אולי להתחיל ממנה ואז להגיע לתוך הרובע עצמו. תבדקו מה מתאים לכם יותר.

כשתגיעו לפלאס דה ווז' היפה וההדורה, יש את הבית של ויקטור הוגו ששווה להציץ בו.
מוסד קולינרי צרפתי נוסף הוא Carette

בקצה השני, ליד הנהר, הסמריטן. שווה להיכנס לכלבו, להתרשם, לספוג את האווירה. בקומה האחרונה יש בית קפה עם caffee gourmand הכוונה לקפה + שלושה קינוחים בגודל 2 ביסים כל אחד. המצאה צרפתית גאונית. בית הקפה בקומה העליונה, מתחת לגג הזכוכית היפה ומול הפסיפס המוזהב.
ועוד כמה על חנויות עיצוב בפריז.
אם נותר לכם זמן עוד ביום הזה, אפשר להקדיש אותו לקניות ברחוב ריבולי. שם נמצאים הרבה חנויות גדולות ובתי כלבו.
אפשר גם לחצות את הנהר ולהגיע לאי סן לואי. אי קטן ומקסים, חלק מראשיתה של פריס, יש בו הרבה בתי אצולה שנבנו בזמנו. כיום ברחוב הראשי אפשר למצוא חנויות בוטיק. במרכז יש "מוסד גלידה" שנחשבת לגלידה הכי טובה בעיר (פרטים בקישור).

זווית המעצבת

במבנים של פריז אפשר לראות שני סגנונות עיצוב עיקריים:
ארט נובו
: 1800 עד תחילת 1900
ארט דקו: בין שתי מלחמות עולם

הארט נובו אינו סגנון אחיד אלא אוסף סגנונות של תנועות שצמחו במקביל לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 והושפעו זו מזו גם בזכות תערוכות בינלאומיות שהתקופה הייתה משופעת בהן.

בסגנון זה יש שילוב אלמנטים טבעיים כגון פרחים, גפנים, עלים. בעלי חיים וחרקים, אמיתיים ודמיוניים כאחד.

ארט דקו: הופיע לראשונה בצרפת בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הסגנון השפיע על עיצוב מבנים, רהיטים, תכשיטים, אופנה, מכוניות, בתי קולנוע, רכבות, אוניות אוקייניות וחפצים יומיומיים כמו מכשירי רדיו ושואבי אבק. 

הוא שילב סגנונות מודרניים עם עבודת אומנות משובחת וחומרים מהודרים. 

הוא  הושפע מהצורות הגאומטריות המובלטות ומודגשות של הקוביזם והזצסיון הווינאי; הצבעים העזים של הפוביזם ושל הבלט הרוסי; האומנות העדכנית של הרהיטים בתקופות של לואי פיליפ הראשון ולואי השישה עשר; והסגנונות האומנותיים האקזוטיים של סין ויפן, הודו, פרס, מצרים העתיקה והמאיה. הוא כלל חומרים נדירים ויקרים, כמו הובנה ושנהב, ואומנות מעולה. 

הארט דקו הוא אחד מהסגנונות הבינלאומיים הראשונים.  הדומיננטיות שלו הסתיימה עם תחילת מלחמת העולם השנייה ועלייתם של הסגנונות הפונקציונליים הבלתי מעוטרים של האדריכלות המודרנית והסגנון הבינלאומי שבאו בעקבותיו.

ההבדל העיקרי בין אר-נובו ואר-דקו, הוא הבחירה בחומרים: בעוד שארט נובו עשה שימוש בחומרים מן החי והצומח, הארט  דקו הוא גיאומטרי עם חומרים נדירים ולא נפוצים, כמו מתכות יקרות, פלדה, שיש, זהב, כסף ועוד.

יום 2:
לפתוח את היום בגלרי דיור. מומלץ להזמין כרטיסים מראש.
גלרי דיור ממוקמת בבית של כריסטיאן דיור בפריז ומוקדשת לפועלו. מקום מרגש שמתחיל מהקומה האחרונה ממנה יורדים לקומת הכניסה. המקום מציג את  עבודותיו במשך השנים. התחושה של היא ריחוף עם חיוך בו זמנית לאורך הבניין.

משם ארוחת צהרים קלילה. אפשר למצוא בראסרי נחמד או ברשת lina’s עם סלטים טריים וכריכים טעימים במיוחד.

המשך היום יכול להיות, לבחירתכם:
1. סיור פאסז'ים
2. הליכה רגלית לכיוון שאנליזה דרך הרבעים העשירים של פריז.
3. לחובבי אמנות מודרנית: שיטוט רגלי נעים לכיוון הנהר, ביקור במוזיאון איב סן לורן (ממשיכו של דיור), המוזיאון לאמנות מודרנית וביקור בפאלה דה טוקיו.

מוזיאון איב סן לורן בכתובת Av. Marceau, 75116 Paris5 תערוכות מתחלפות בתחום האופנה. שווה לבדוק מראש מה יש.
פאלה דה טוקיו בכתובת Av. du Président Wilson, 75116 Paris13, מוזיאון לאמנות מודרנית ולאמנות עכשווית. בכנף המזרחית של המבנה, השייכת לעיריית פריז, נמצא המוזיאון לאמנות מודרנית. בכנף המערבית, השייכת למדינה, שוכן מאז שנת 2002 "פאלה דה טוקיו / המרכז ליצירה עכשווית". אחד האתרים הבולטים לאמנות עכשווית בפריז.
המבנה תופס חלק מהאזור הישן של "מפעל השטיחים של הסבונרי" manufacture de tapis de la Savonnerie, שהוסב בשנת 1826 ל"מפעל הגובלנים". בשנות השלושים של המאה ה-20 השתייך למחסני הצבא. מאז עבר הרבה תהפוכות.
בשנת 1999, נפתחה מחדש את הכנף המערבית של המבנה כדי לשכן בו את המרכז לאמנות עכשווית.
בחללים שעוצבו מחדש על ידי האדריכלים אן לקאטו (Anne Lacaton) וז'אן-פיליפ וסאל (Jean-Philippe Vassal), המוזיאון הוא אתר מודולרי במנה קונכייה. כך אפשר להציג סוגים שונים של תערוכות ומיצגים.
היצירות הן מכל התחומים: ציור, פיסול, עיצוב, אופנה, וידאו ארט, קולנוע, ספרות, ומחול. משנת 2004, יש להטוטנים ואמני-אש כל מוצאי שבת ברחבה החיצונית.

יום 3:
בתחילת היום, כשיש עוד כוחות, כדאי לשוטט בהנאה לאורך רחוב סנט אונורה. להתחיל מהחלק הרחוק שלו Rue du Faubourg Saint-Honoré ולהמשיך על רחוב סנט אונורה.
ההבדל ביניהם: כל מה שהוא faubourg לא היה כלול בתוך החומה שהקיפה את פריז. היה שטח מחוץ לעיר.

ברחוב הזה נמצאים כל מותגי האופנה הפריזאים הגדולים, לצד חנויות צרפתיות ייעודיות לסבון, לריחות, לטכסטיל ועוד.

בצהרים עיצרו לאתנחתא בבראסי נחמד או לחלופין, בהתאם למזג האוויר כנסו לגני הטווילרי.
גני הטווילרי הם הגנים העתיקים והחשובים ביותר בגנים הצרפתיים שבפריז. הם נפרשים ממערב למזרח בין כיכר הקונקורד ועד הלובר, ומדרום לצפון מנהר הסן ועד רחוב ריבולי. שטח הגנים כ 230 דונם.
הגנים ניטעו בידי קטרינה דה מדיצ'י החל משנת 1564, במקביל לתחילת בנייתו של ארמון טווילרי. מזרקה, גן חיות ומערה מעטרים את הגן, אליהם נוספו ביתן והאורנז'רי בתחילת המאה ה-17.

בחצי היום השני אפשר לבקר באורונג'רי Orangerie מוזיאון מיוחד בגני הטווילרי בהן נמצאות 8 תמונות של חבצלות מים שצייר קלוד מונה.
או במוזיאון לאמנות דקורטיבית Musée des Arts Décoratifs

יום 4:
אם טרם פינקתם את עצמכם בסיור בפאסז'ים של פריז, זה הזמן.ללכת אחורה בזמן, לראות כיצד היו ה"קניונים" של פעם. עמו התאורה הראשון בפריז ועוד.

ביחרו מקום נחמד לצהרים (אני מציעה בראסרי מקומי) כדי לאגור כוחות.

משם, אפשר להגיע לאטליה דה לומייר.(תגללו לתחתית הכתבה כדי לקרוא עוד על המקום).

לחלופין, ברובע האופרה, בקרו בגלרי לה פייט.
בקומת המסעדה יש נק' תצפית לעיר. (האוכל במסעדה לא משהו. חבל להתעכב.)

אתר נוסף, מתחת לאף ופחות מוכר: ברחוב, בין האופרה לגלרי לה פייט ישנו בנק Societe Generale Group שחולש על כל הבלוק. כתובתו  29Bd Haussmann. 
אל תהססו, פיתחו את הדלת וכנסו אליו. אחד הבניינים המרשימים ביותר שנבנו באזור.
הבנק רכש את המבנה ב1906. האדריכל ז'אק הרמן, שינה את הייעוד מבנייני דירות לבנק.

העבודות נמשכו שש שנים. התוצאה עלתה על כל הציפיות. באולם המרכזי הפתוח מכל צדדיו העיצוב יוקרתי וחדשני. הריצפה מפסיפס. האבנים נקלחו מה"כפר הסמוך": מונמארטר. במרכז החלל דלפק עגול גדול, המכונה "הגבינה". בשנת 1919 נבנתה קומת ביניים כדי לפנות מקום נוסף לצוות ולכן התקרה הונמכה.
החלק המרכזי של האולם הוא הכיפה המפוארת עם פסגות התלויה עליו. הגובה הוא 23 מטרים. 
זכוכית ומתכת משתלבים בהרמוניה וכך התאורה החיצונית נכנסת למבנה. הכיפה בקוטר 18 מטר, עוצבה על ידי אומן הזכוכית ז'אק גאלנד.
המרתף מכיל את חדרי הכספת. כולם מפלדה. אלה נמצאים בארבעה מפלסים, הנמוך ביותר הוא 11 מטרים מתחת לפני הקרקע. הדלת עגולה ומרשימה. מחופה פלדה מבריקה עם הדגשות זהב וכסף שומרת על הכניסה היחידה. העיצוב נעשה ע"י המסגריה מחוץ לפריז. היא הועברה ברכבת לפריז ולאחר מכן הובאה לשדרות אוסמן על משטח שנמשך על ידי צוות של תשעה סוסים. קוטר הדלת החיצונית הוא 2.76 מטר. היא שוקלת 18 טון, וציפוי השריון שלה בעובי 40 סנטימטר. ההרגשה היא כאילו חיים בסרט של הארי פוטר.
יש כ 8,134 כספות. הן  נפתחות רק עבור לקוחות.
אפשר לבקר, לרדת לקומת הכספת. אסור לצלם.

יום 5:
התחילו את הבוקר בבראסרי של מלון לוטיטיה. שבו בכורסאות הנוחות במקום עם התקרה בעלת הויטראז' הנפלא וזיכרו שלכאן, בסוף מלחמת העולם השניה הגיעו פליטי המלחמה.

לאחר מכן כנסו לבון מרשה שממול כדי לחוות עוד כלבו פריזאי וותיק.
מבנה בתי הכלבו הישנים חוזר על עצמו: חלל רגול, תקרת זכוכית ופלדה כדי לאפשר כניסת אור יום. מדרגות נעות והרבה מחלקות.

חיזרו על עקבותיכם והגיעו לחנות הרמס שנמצאת  בכתובת 17 Rue de Sèvres. במקום בו היתה בעבר בריכת השחיההעירונית. מבנה החנות מעניין והתכולה יפיפיה.

את המשך היום אפשר לבלות ברובע סן ג'רמן דה פרה והרובע הלטיני.

אחרון וחביב:
כל מה שקראתם כאן מבוסס על מקומות בהם הייתי והתרשמתי מהם.

לכל מקום בו יש פירוט מופיע לינק לפירוט.

אני ממליצה לבדוק בגוגל מה פתוח ומה מתאים לכם לפני הגעתכם.

במידה ונעזרתם במה שכתבתי, אשמח לקבל פידבק. 🙂

טיול מהנה.

כתיבת תגובה