You are currently viewing סופ"ש זוגי בצפון יוון

סופ"ש זוגי בצפון יוון

האיש חוגג יומולדת וחיפשתי מקום קרוב, קליל לסופ"ש ארוך (שישי עד שני) כדי לחגוג בזוגי.
אתונה נשמעה לי יעד נפלא.
הזמנתי הרבה מראש את הטיסה, המחיר היה טוב וקראתי כל מה שיש על אתונה. הייתי מוכנה.
חמישה ימים לפני, ראיתי שמזג האוויר באתונה יהיה 34 מעלות. לא נעים לנו בטמפרטורה כזו.
התלבטתי ושלחתי ווטסאפ לאיש עם שאלה מה כדאי לעשות.
תוך רבע שעה קיבלתי ווטאספ בחזרה עם שובר של השכרת רכב והודעה: "שכרתי רכב, תמצאי מקום קריר ונעים ביוון".
בדקתי שוב ושני מקומות קסמו לי במיוחד: זגוריה ומטאורה.

חברה שזה עתה שבה מיוון, תמי קורלנד פוקס, התלהבה מאוד ממלון במצובו והמליצה עליו.
ראיתי שהוא במרחק של כשעה מזגוריה וכשעה וחצי ממטאורה. היעד נבחר.

הנסיעה מאתונה למצובו היא כארבע וחצי שעות.
נשמע לי בסדר.
וכך,שמנו פעמינו לצפון יוון.

התכנון:
נחיתה באתונה, השכרת רכב ונסיעה למצובו, מלון Grand Forest.
יום אחד טיול בגזוריה
יום אחד טיול למטאורה
ביום האחרון חזרה לאתונה והמראה הביתה

היום הראשון לטיול (יום שישי בשבוע): טיסה והגעה למלון

משדה התעופה באתונה התחלנו לנסוע למלון Grand Forest Metsovo, במצובו.
בדקנו את המסלולים והבנו שדרך האוטוסטרות הנסיעה תקח כארבע וחצי שעות ודרך כבישים קטנים יותר כשמונה שעות. בחרנו באוטוסטרדה.

הכבישים מתוחזקים היטב. הנסיעה חלקה וזורמת.

תכננו מראש לעצור כעבור כשעתיים וחצי, ליד גשר ריו, (הוא גשר המיתרים שמחבר את הפלופונז עם צפון מערב יוון).
בחרנו במסעדה על החוף בשם Tam Toom שלא אכזבה. היתה מצויינת.
האוכל טעים וכשקיבלנו את החשבון הופתענו לטובה מהמחיר הנמוך יחסית 25 יורו למנות פתיחה, מנות עיקריות, שתיה ועוד שתיה וגם קינוח.

סה"כ סכום התשלום של המקטעים באוטוסטרדה עד ליעד הגיע ל 47 יורו לכיוון מה שמסביר אולי מדוע היא יחסית ריקה.
כשעברנו את גשר ריו, ארץ אחרת נפרסה לפנינו. הרבה טבע, הרים, ירוק, ימות ואגמים.

כשבדקתי איפה מצובו במפה, לא התעמקתי במיקום המדויק של המלון. האוטוסטרדה מגיעה למרגלות ההר.
התחלנו להתפתל במעלה ההר, בכביש צר, מפותל, בלי גדרות בצידי הכביש או שוליים, בנוף עוצר נשימה, התלבטנו האם להתפעל מהנוף או למות מפחד מהדרך.

אחרי עליה, שארכה "נצח" ונראה היה שנפגש עם אלוהימה באותו הערב, עצרנו בחניה של המלון.
יצאנו המומים.
גם מזה שלא נפלנו לתהום וגם מהמקום המקסים אליו הגענו.
הצוות ידידותי. המלון נהדר.🌹
יוון שלנו התחילה להיראות מבטיחה מאוד.

באותו הערב נשארנו במלון, הכרנו את החלקים השונים שלו וישבנו עם כוס יין מול השקיעה המרהיבה.

זווית המעצבת

ראיתי הרבה פערים ביוון.
מצד אחד, אנשים נחמדים, שמחים.
מצד שני הם במשבר כלכלי לא פשוט עם אתגרים גדולים.

יש פער גדול בין האוטוסטרדות המתחוזקות היטב לבין הכבישים הקטנים ההרריים, ללא מעקה.

המלון מיוחד. ממליצה מאוד ללון בו.
הנוף ממנו מהפנט והוא עצמו עשוי בטוב טעם.

היום השני לטיול (יום שבת): זגוריה

זגוריה נשמעה לי כמקום קסום. הרים, הרבה טבע וכפרים ישנים.
לא היה לי זמן להתעמק במקום.
חברה, איריס רוזנברג היקרה, תיווכה לי מדריך מקומי בשם אלכסיי מ Alpine Zone.
נפגשנו ביואנינה, עברנו לרכב שלו והתחלנו טיול כתשע שעות, בהן הוא נוהג ומביא אותנו בדיוק למקומות הכי הכי, עם הסברים צמודים. היה מרתק.
המקומות בהם היינו מופיעים במפה המצורפת למטה.

לקראת ערב נפרדנו. היה לנו ברור שהמקום כ"כ יפה ועוד נשוב אליו.

הגענו למצובו, העיירה שנשקפת בנוף מהמלון. מקום חמוד מאוד, שוקק ותוסס. קיבלנו המלצה (מתמי קורלנד פוקס, יחד עם המלון), על מסעדת ניקולא, ממוקמת ליד רחבת הכניסה.
מסעדה פשוטה, טעימה מאוד עם הרבה מקומיים. היה מצויין.
בערב הזמנו את בריכת הג'טים במלון, מיהרנו אליה וסיימנו את היום מול שקיעה מרהיבה.

היום השלישי לטיול, (יום ראשון): מטאורה

שמענו עליה, קראנו אודותיה, הפנמנו והחלטנו לנסוע לראות במו עינינו את הפלא.
כבישים, פיתולים. יש/אין שוליים, התרגלנו לנסיעה. באחת הירידות, לפתע, באופק הרחוק, ראינו את הסלעים.

שלושה דברים הפתיעו אותי:
1. הייתי בטוחה שהם אדמדמים יותר. במציאות הם די אפורים.
2. הכביש שעולה אליהם הוא מעין פניה קטנה לשכונה עם בתים. ממש עוברים בין הבתים ומגלחים קצת את הגינות ופחי האשפה…
3. הסלעים "אנושיים". הם נראים כמו אנשים ענקים שנרדמו בעודם מנסים לאמר משהו. היתה לי הרגשה שאלו בעצם כל האלים מהמיתולוגיה, שנרדמו כאן ויום אחד עוד יתעוררו.

במציאות, המקום מרשים עד כדי לסת נשמטת.
בררנו מראש איך להגיע למטאורה וכיצד לטייל בה. אנחנו דגמנו את מנזר וואלרם. היה נהדר.

משם המשכנו בכביש ההיקפי, עצרנו בכל נקודות התצפית.
למרות שלכאורה היו 36 מעלות, מאחר וזה גבוה, ויש הרבה מקומות עם צל, לא הרגשנו את החום.

לעת ערב שמנו פעמינו למלון שלנו. בהחלטה של רגע החלטנו לחזור למסעדה של אתמול. נהיננו בה מאוד ולא מיצינו.
שבנו למלון לפני השקיעה, (כבר מורגלים בפיתולים), שתינו שוב את ה welcome drink (תה עם תבלינים וקרח) מול שקיעה יפיפיה.

היום האחרון לווה בלוגיסטיקות של התארגנות, נסיעה בחזרה לאתונה, וטיסה הביתה.
נשאר לנו טעם של עוד. עד הפעם הבאה…

מדד יפעת:

שווה מאוד!

כתיבת תגובה