You are currently viewing צומרקה Tzumerka

צומרקה Tzumerka

מקור השם: צומה היא פסגה ביוונית. צומרקה זה הרבה פסגות.
האזור הררי, מרבית הפסגות בגובה של כ 2,300 מטרים שייך לרכס הרי הפינדוס Pindos. לפי הכתובים המקום מיושב החל מהמאה ה ה 15.
יש 36 עיירות. פראמנטה Pramanta היא הבירה. בין 3,000-4,000 תושבים.
בתי הספר של האזור החל מיסודי ועד תיכון נמצאים בה. כל הילדים מהעיירות מגיעים אליה בתחבורה ציבורית, על חשבון המדינה.
היא היתה כפר עם שני מעמדות:
1. סתתי אבן, טכנאים.
2. רועי צאן.
3. האחרונים נחשבים לפשוטים יותר. האנשים משני המעמדות לא היו בקשר אחד עם השני.
האנשים היו נוודים שהגיעו במאי ועזבו בספטמבר בכלל תנאי החורף ותשתיות הכבישים. הם הגיעו והלכו עם משפחותיהם והצאן לעמקים, לכיוון מטאורה.
בשלושים השנים האחרונות האנשים השתנו. התיירות גדלה. הוקמו מלונות קטנים, ואז מתונות גדולים יותר, ואז מלונות בוטיק. ההבדלים בין המעמדות הטשטשו.
בשנים האחרונות הגיעו לאזור אנשי רפואה וגם נבנה מרכז רפואי, מה שעוד יותר טשטש את ההבדלים בין המעמדות.

סיראקו Syrrako
כפר מסורתי בגובה כ 1,200 מטרים. מרבית האוכלוסיה וולאכית במקור (מרומניה) וחלקה ארמנית לשעבר.
היא "נכנסה למפת ההיסטוריה" כשנפוליאון רצה מעילי מצמר כבשים גשם לחייליו. הוא עשה הזמנה של 25,000 מעילים מהכפר הזה ומהכפר ליד, קלריתיס (Kalarites) . המעילים נארגו בנול ע"י נשות הכפרים.
בהמשך אנשי העיירה נודעו בעבודות הכסף (מתכת) שעשו. מרבית חנויות התכשיטים מכסף ביואנינה שייכות להם.
העיירה על מדרון תלול. הבניין הבולט ביותר בכפר היה ביה"ס. היום משמש כמלון. כביש הגישה הראשי נמצא בפאתי הכפר. יש כביש גישה היקפי, קרוב יותר ומשם מובילים דברים בנגררים / עכלות ישירות לבתים.
ראש המששלה הראשון של יוון העצמאית נולד בכפר הזה.
בכל שנה, ב 15.8 נערך יריד גדול עם מוסיקה וריקודים.
היום מרבית הבתים מושכרים בקיץ לתיירים. לקראת סוף הסתו בעלי הבתים יורדים לעיר הגדולה.

קלאריתיס Kalarites
ידוע בזכות מעילי הצמר שנארגו בהזמנת נפוליאון וגם ככפר של הבעלים של רשת התכשיטים בולגרי. מקורם בקלאריתיס. הם עזבו לאיטליה לפני מלחמת העלם השניה.
במרכז העיירה יש מוזיאון של חפתים מסורתיים. הבעלים, קטרינה גולפינופולו, כבת 80, מציגה את אוסף חייה, החל ממסמכים, בגדים, תכשיטים. ההיסטוירה שלה שזורה בהיסטוריה של המקום. המוזיאון הוא בבית שלה, שנבנה בשנת 1872. (יש לה גם בית ביואנינה בו היא לרב מתגוררת).
בתוך הבית יש כל מני דלתות מסתור בתוך ארונות כדי להימלט.
האזור היה ידוע בריבוי מקרי השוד האלימים שהיו בו, ואנשים נערכו בהתאם כדי להגן על חייהם.

פרוסיליו Prosilio
כפר קטנטן שמונה כמה מאות משפחות.
כמו בכל כפר יש מרכז עם קפה בו מתקבלים בסבר פנים יפות.

משמעות השם : לדרום. הוא פונה לכיוון דרום ויש בו שמש כל היום.

תושבי הכפר לא היו ממוצא ארמני. הם למדו את השפה בעקבות המסחר עם הארמנים.

זווית המעצבת

בטיול שלנו הגענו לצומרקה מאזור האולימפוס. (לא חכם. שווה לעשות טיולי נפרד בכל איזור ולא לנסוע מזרח – מערב).
עם זאת במסגרת מגבלות הזמן והרצון שלנו לחוות את צומרקה זה מה שקרה).

צומרקה חבל ארץ הררי מאוד, מפותל מאוד עם תשתית כבישים, לא מדהימה.
מעבר מיוחד הוסיף לנו כמה שערות לבנות בראש: מעבר Mparos Pass.
כבישים שבורים, סלעים שנפלו ונמצאים על הכביש…
היה שם עיקול שתהינו אם נצא ממנו.

ומה המסקנה? אפשר לטייל בכיף באזור, עם הדרכה.
המקומיים מנוסים, רגילים לנסיעות הללו, מכירים אפליקציות שנותנות מבט על מצב הכביש כרגע והם שווים את ההשקעה.

מאחר ובטיול לאזור זגורי טיילנו עם חברת Alpine Zone, פנינו אליהם גם הפעם.
המדריך המקומי בצומרקה היה וואסילי. בדומה לאלכסיי בזגורי, הוא איש נעים, עם הרבה שנות נסיון, רחב אופקים, יודע אנגלית מצויין ומכיר את ארצו ככף ידו.
רמת קושי הטיול היא בהתאם למה שמבקשים ומה שקובעים מראש.
אני ממליצה בחום גדול להיעזר בהם בטיול לצומרקה.

מנזר קיפינס
מנזר יווני אורתודוקסי שנבנה ב 1212 ע"י הביזנטים. חקוק בסלע.
גברים שרצו להתחמק מהצבא נהיו כמרים או נזירים.
יש עוד מנזר בדרך ליואנינה שקשור אליו. מנזר קיפנס קטן ולא מאוייש. יש בו מקום לעד עשרה אנשים.
השני גדול יותר ומאוייש.
בתוך המנזר יש חדר גדול יחסית, מערה פנימית בעומק של כ150 מטרים, קפלה ועוד כמה חדרים. את שער הכניסה אפשר לקפל במקרה צרה.
המנזר שופץ ושוקם באמצעות כספים של האיחוד האירופאי. המנזר שייך למדינה. לעיריית צומרקה יש את המפתחות. בדר"כ פתוח. אם הוא אפשר לתאם איתם שיפתחו.

שלושה מועדים של חגיגות:
8.9 חוגגים את היום שהבתולה מרי הבינה שהיא בהריון
15.8 הבתולה מריה נפטרה
25.3 הבתולה מריה קיבלה פרחים מהמלאכים

מפלי קוייאסה
הגשר נבנה ב 1935.
בין קלאריתיס לסיראקו הסמוכה יש אוסף מפלים. המים מגיעים מהפשרת שלגים מההרים. מרבית המים באביב.
במקום יש תחנת מים ששמשה בעבר לטחינת הקמת. באביב היו מגיעים לקחת את הפרחים. ממפים את הזרעים וטוחנים את הקמח. עם זאת, תוואי השטח קשה. לימים הם נסעו לאזור ליד מטאורה ורכשו המון שטחים לעיבוד האדמה שם.

מערת נטיפים Anemotrypa Stalactite Cave
המערה התגלתה במקרה 1960. היא נמצאת בגובה של 900 מטר כשלושה קילומטרים מפרמנטה.
גילו שיוצא אוויר מהאדמה וראש העיר בקש משני צעירים לחפור קצת כדי לראות ממה מגיעה הרוח. זה היה תחילת הגילוי של המערה.
בשנת 2000, כארבעים שנה לאחר מכן, היא נפתחה לקהל הרחב.

מקור השם Anemotrypa
אנמוס = רוח, טריפה = חור.
כלומר "מהחור שבסלע יצאה הרוח".

98 מרדגות יורדות למקום, עומק המערה כיום כ 300 מטרים. היא בהתהוות כל שנה. יש בה נטיפים וזקיקים ייחודיים כי הם צבעוניים. הדבר נובע מכמות מחצבים גדולה שיש בה: ברזל, נחושת, קלציום, אבץ. יש בה אגמים קטנים, מפלים קטנים. היא יושבת מעל נהר. יש בריכה כחולה בזכות גבישי הקוורץ בתחתיתה.

למערה שלושה מפלסים. הגבוה, והעתיק ביותר, קרס ורק חלקים ממנו נשמרו. המפלס האמצעי הוא המקום בו צועדים המבקרים והמפלס השלישי והתחתון הוא אפיק הנהר התת-קרקעי, הנראה בקצה שביל המבקרים, רגע לפני שהוא יוצר מפל בגובה שני מטרים.
המערה נחשבת למערה ה"לבנה" ביותר ביוון, שכן היא עשויה מאבן גיר טהורה. תנאי הטמפרטורה והלחות במערה קבועים לאורך כל השנה: 19 מעלות.
את הכסף לפיתוח המערה נתן האיחוד האירופי. דמי הכניסה סמליים .

לסיום: המיקום הכיפי והמתאים ללינה, בעיניי הוא מלון אוריזונטס.

כתובת: Tzumerka Greece

מדד יפעת:

לא להחמיץ!

כתיבת תגובה