על יאיר ספלטר שמעתי מחברו והקולגה שלו רן אמנה. פגשתי אותו אחה"צ, לקראת סוף יום העבודה של העגלה בתל יצחק, כשכולו מלא אנרגיה, חיוכים ושמחה. יחד עם אשתו, השותף ועוד עובד, הוא מרגיש סיפוק. משמח אנשים ובו זמנית מתפרנס ועושה מה שהוא הכי אוהב.

יאיר ספלטר

הוא נולד בארגנטינה ועלה לארץ בגיל 3. מאז חי בקיבוץ תל יצחק בשרון. גדל בבית עם תרבות דרום אמריקאית (בשר, "על האש", אמפנדות ורטבים. במיוחד מיונז….)כילד לא בישל אבל אכל המון…
את השכלתו הקולינרית רכש בתדמור אבל הוא מרגיש שבעיקר למד משפים איתם עבד כמו עדי לוי, רן פולק, שניר אנג סלע – בעיקר ממסעדת גוז' ודניאל, שם עבד כסו שף בשנים האחרונות.

בעקבות הקורונה יצא לחל"ת. הוא נשוי (לאסיה) עם שני ילדים בני 6,3 וביחד חשבו מה לעשות, כאשר מקור הפרנסה נגדע.

איך הכל התחיל

אחד החלומות הישנים שלו הוא הכנת כריכים. במסעדה, כשלא היה זמן לצוות לאכול, היה מכין להם כריך. כל כריך כמו כמעט 2 ארוחות… הסוד בתוספות, במרכיבים וברטבים. יש לו חיבה גדולה למיונז וממנו הוא מרכיב מגוון ממרחים / רטבים.

בבידוד הראשון התחיל להכין כריכים מהבית ולמכור אותם. ההתלהבות הייתה סוחפת. חבר, שהוא גם המאמן שלו בקרוספיט, אור רן התחיל לאכול אצלו מדי יום, יחד עם אשתו מור.
שני דברים קרו במקביל:
1. רן אמנה פתח עגלת מזון.
2. אור רן התחיל להאיץ בו שיתחיל להריץ עסק למזון.
וכך, חברו להם השניים בשותפות: יאיר ואשתו אסיה בעגלה: אסיה עיצבה אותה, עובדת שם מדי יום. יאיר מבשל ואחראי על הקולינריה. אור אחראי על הלוגיסטיקה, הניהול והאדמיניסטרציה.

הפרגון מהחברים והקהילה גדול. הם מגיעים, מתלהבים, מחמיאים.

המיקום

מאחר והם גרים בתל יצחק, זה היה טבעי לחפש מקום לעגלה ביישוב.
לבסוף החליטו למקם אותה קרוב למרכז (הומה אנשים, קרוב לגנים ולסופר), ליד פינת טבע נחמדה, בה אפשר לשבת ולאכול בניחותא את הכריכים.
אסיה כאמור, שיש לה סטודיו לאמנות, עיצבה את העגלה "וחשבה על הכל. מא ועד ת". היא זו בחרה את השם ואת הלוגו.

התפריט

היה לו ברור שהתפריט יהיה כריכים. החליט בבגט (גודל גדול מאוד), וארבע מנות בלבד: אחת לצמחונים שכוללת כרוב, כרובית ואורוגולה עם המון רטבים, "מעורב ירושלמי" וקציצות של אמא – שתי מנות הדגל ובנוסף: שניצל בטוויסט קטן מיועד יותר לילדים שאוהבים אוכל של ילדים. שמו "ברנש".
המחיר אחיד, 37 ש"ח לכל מנה.

מה בעתיד

"לא באנו לעצור" מתחילים באחד וממשיכים הלאה. לאיזה כיוון בדיוק עוד לא יודעים. מסעדה או עוד עגלה. לפחות.
בינתיים הם מרגישים שהם מגשימים חלום. הם מרגישים מחוברים "רגשית וטעמית".
יאיר ספלטר: "החלום שלי בנושא הוא להמשיך ליצור ולהתפרנס בכבוד מהתחום שאני כל כך אוהב וכמובן להמשיך לגרום לאנשים לחייך. כמובן אם ירצה הגורל, להמשיך להתפתח ולפרוס את הטעמים שלי גם מחוץ לקיבוץ".

כל שנותר הוא לאחל להם המון בהצלחה.

מיקום: לכתוב בוויז "ספלטריה" ומגיעים (קיבוץ תל יצחק ליד מגדל המים)
שעות פתיחה: א-ה 12:00 עד 17:00 או 18:00 תלוי ביום ובתנועה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *