האולימפוס הוא רכס הרים, עם 55 פסגות, כשהגבוהה ביותר היא בגובה של 2,918 מטרים. הוא מוכר במיוחד בהקשר של המיתולוגיה היוונית: כאן, לפי האמונה, התגוררו שנים עשר האלים ה"אולימפיים".
גבולות ההר משתרעים כמעט באופן מעגלי עם היקף של 150 ק"מ, בקוטר ממוצע של 26 ק"מ.
מבחינה גיאולוגית מרבית הפסגות והסלעים בעלי צורה מעגלית.
לפני 1,000,000 שנים קרחונים כיסו את אזור האולימפוס ויצרו את הרמות והעמקים של ההר.
המקום מאופיין בנקיקים עמוקים. יש בו הרבה מעיינות, אגמים עונתיים קטנים ונחלים.
בשל הצורה המעוגלת והמרוכזת שלו, הערפל והעננים שנמצאים בו תדיר, יחד עם הפסגות הגבוהות והסערות האקלימיות, האדם הפרהיסטורי חשש והעריץ בו זמנית את המקום. כך נוצרו האגדות שהולידו מאוחר יותר את שנים עשר האלים של היוונים הקדמונים.
שנים-עשר האלים שוכנים בגיאיות, ב"קפלי האולימפוס", כפי שמכנה אותם הומרוס, שם נמצאים גם ארמונותיהם.
הפנתיאון (המיטיקס של היום), הוא נקודת המפגש שלהם, מקום הדיונים הסוערים שלהם.
בכסאו של זאוס (סטפני של היום) שוכן באופן בלעדי מנהיג האלים: זאוס.
משם הוא משחרר את הרעמים שלו ובכך מראה את "הכח האלוהי" שלו.
את שנים עשר האלים משלימים: הרה, הסטיה, דמטר, פוסידון, אתנה, אפולו, ארטמיס, מרקורי, ארס, אפרודיטה והפיסטוס.
באזור המזרחי של האולימפוס, בהר פייריה (בגובה 2,550 מטרים), המסורת המיתולוגית הציבה את תשע המוזות, פטרונות האמנויות היפות, בנותיו של זאוס וזיכרון הטיטאניד: קליאו, יוטרפי, תאליה, מלפומנה, טרפסישור, ארטו, פולימניה, אורניה וקליופה.
ההיסטוריה של המקום סוערת. התרחשו בו הרבה קרבות כדי לשלוט מתסליה למקדוניה מאז ימי קדם.
בשנות הכיבוש הטורקי ולאחר מכן מול הגרמנים היווה ההר מקום מסתור ובסיס לפרטיזנים.
האקלים באולימפוס מסווג כים תיכוני עם השפעה יבשתית. החודש החם ביותר הוא אוגוסט, והקר ביותר הוא פברואר. קחו זאת בחשבון בתכנון הגעתכם לאזור.
התושבים המקומיים עובדי אדמה בעיקר ומתפרנסים גם מתיירות.
כפרים באולימפוס:
אפשר להקיף את רכסי האולימפוס ממזרח וממערב. החלק המערבי פחות נגיש לכבישים מהירים, פחות מתוייר. הכפרים קטנים יותר, הרריים יותר ובחורף הגישה אליהם קשה יותר.
החלק המזרחי קרוב לים ולכבישים מהירים. מתוייר הרבה יותר.
אני ממליצה על טיול בין יום או יומיים, תלוי בקצב שלכם, שמקיף את האולימפוס.
התחילו ממערב למזרח. מרבית ההנאה היא הדרך, הנופים עצמתיים. אם מגיעים באמצע אוקטובר עד אמצע נובמבר השלכת מרשימה. הכפרים קטנים. פה ושם בתי קפה וחנויות מקומיות.
קליתאה אלאסונוס Kallithea Elassonos
איחוד של שתי עיירות בצד המערבי, גובה כ 506 מטרים, בעיר קליתאה עצמה יש כ 900 תושבים.
בשנת 2011 התמזגה עיריית אולימפוס לעירייה היחידה של אלסונה וקאליתיאה היא כיום קהילה מקומית של עיריית אלסון. בזכות זה יש פעילות עניפה לתושבים.
מה לראות:
1. מבט מרהיב לאולימפוס. כשהוא מושלג – הנוף ציורי.
2. בית העירייה לשעבר של אולימפוס (כיום חנות עירונית),
3. במקום נערכות מדי פעם תחרויות מוטו קרוס פאן-הלניות. לחובבים, שווה לעקוב מתי.
אולימפיאדה Olympiada
יש את העיר עצמה ואת הקהילה (מתגוררים בקרבת מקום). סה"כ תושבים כ 1,200. קהילת אולימפיאדה משתרעת על שטח של כ 13 קמ"ר.
אולימפיאדה נוסדה כחלק של מהלך חילופי האוכלוסין ב-1923, על ידי פליטים פונטיים, שהגיעו ממחוז רוסי לשעבר במזרח אנטוליה.
הסברה אומרת שכריסטופורוס צרטיקידיס הוא המייסד המוביל שלה ולכן הוא זכה בפסל בכיכר הכפר.
עיקר הפעילות היא קהילתית חברתית. כשביקרנו במקום, ראינו את האנשים הולכים עם סלי פיקניק לכיוון מסוים. הכפר קטן, עם זאת פעיל.
קריובריסי Kryovrysi
בגובה 1,050 מטר על מורדות הר האולימפוס, אחד היישובים ההרריים ביותר במחוז לריסה. קריובריסי שייכת לקהילת קריאס. יש בה 120 תושבים.
עד 1927 היא נקראה פוליאנה ע"ש קרב שהתרחש במקום ב 1878.
הגישה לכפר יחסית קשה, במיוחד בחורף, (יש ימים שהוא חסום). בזכות הכביש שהוקם ב 1974 יש הקלה.
מה לראות?
1. קריובריסי בנויה בין עצי אשוח, מוקפת בשני ההרים של ארימנתוס ולמפיה.
2. בקרבת מקום יש קרחונים, אולם לא ניתן לראותם מהעיירה.
3. באיזור יש מערות וטירה. מי שיטייל רגלית יראה אותם.
4. במרכז הכפר יש טברנה חמודה.
מבנה כל כפר חוזר על עצמו:
עץ דולב גדול במרכז, לצידו הכנסיה.
הבתים, לא גדולים, בבניה מקדונית או בתים פשוטים מאבן עם גג צפחה מונח נמצאים בקרבת מקום.
קשיי האקלים מובילים לנוחות ופונקציונליות מירבית בתכנון הבתים.
בעיירות הקטנות יש כביש אחד שלאורכו נמצאים כל הבתים.
סיקאמינאה Sykaminea
ממוקם במחוז אלסונה במחוז לריסה . גובה של 950 מטר. 300 תושבי הכפר (שבקיץ מגיעים ל-550) עוסקים בעיקר בחקלאות ובגידול בעלי חיים.
סקמניה העתיקה הייתה יישוב מסורתי הררי. היו בו כ-300 בתים בנויים אבן וגגות רעפים, רובם דו-קומתיים. הרחובות היו מרוצפים, היו שלוש קפלות ושלוש טחנות מים.
לכפר היה תפקיד גדול בהיסטוריה היוונית: מרכז ללוחמי גרילה ופרטיזנים. בשלב כלשהו, כתוצאה מהלשנות, הציתו אותו כנקמה והוא ננטש.
ב 1943 הגרמנים הרסו ושרפו אותו לגמרי.
היישוב כיום חדש יחסית. מרבית ההתיישבות היא מכפר סמוך: פליה סקמניה ששכן בגובה 1,050 מטר ותנאי האקלים הקשו על המגורים שם.
קאריה Karya
כפר הררי במחוז ארגוליס בגובה של כ 700 מטרים. בעבר ה"מפואר" היו בו כ-1,500 תושבים. היום גרים בו יש כ 180 אנשים, (הרבה היגרו למרכזים העירוניים של יוון ומחוצה לה), שעוסקים בעיקר בגידול בעלי חיים ובגידול זיתים.
על פי המסורת, תושבי קאריה מגיעים מאקרניה, ממנה הם נדדו במאה ה-17, לפני או אחרי מרד ראשי יוון המרכזית בשנת 1684.
הם התיישבו בתחילה ממערב למעבר גופאטה בארטמיסיה, לאחר מכן עברו נמוך יותר על ההר בו בנו את הכפר מאלבוס. לאחר מכן הם עברו למיקום של Aeras, ובגלל הרוח החזקה הגיעו למיקום הנוכחי של הכפר.
הכפר זכה לפרסום בשנת 2003 אז נבחר כמקום הצילומים של סדרת הקומדיה היוונית המצליחה "בית הקפה של השמחה", בהפקת קבוצת ANT1 .
למרות שרק חלק מהצילומים החיצוניים התרחשו בכפר, הוא עדיין מוכר לעולם תחת השם "קולוקוטרוניצי".
פלאיוס פנטלמונאס Palaios Panteleimonas
העיירה נמצאת למרגלות הגבעות הצפון-מזרחיות של קאטו אולימפוס. יישוב מסורתי ייעודי עם דוגמא לארכיטקטורה מקדונית מסורתית בצפון יוון.
היישוב הצליח לשמור על צבעו המקומי מכיוון שהיה כמעט נטוש מאז שנות ה -50, בשנות ה -80 השתנה המצב, עם התפתחות התיירות היישוב שוקם. כיום מגיעים אליו הרבה תיירים כי הוא יפה ומיוחד.
העליה מפכרת קצת, עם זאת ממש שווה להגיע.
שימו לב: כוונו להגיע למגרש החניה ולא למקום שגוגל מפס מכוון.
ליד החניה יש תצפית מקסימה על הנוף (האזור כולו עד לים).
מומלץ לא להסתפק בה, להיכנס רגלית לכפר ואז לעלות מעליו לתצפית מקיפה יותר.
מה לראות:
1. בכיכר המרכזית של הכפר נמצאת כנסיית אגיוס פנטלימון, שנבנתה ב-1914.
2. מבחר טברנות במרכז ליד הכנסיה. מקום טוב לארוחת צהרים.
3. חנויות קטנות של אמנות מקומית.
4. בתים ציוריים ונופים אותנטים.
5. מעל הכפר: הקפלה של הנביא איליאס. סווגה כאנדרטה היסטורית שהשתמרה. כדי להגיע אליה, עוברים רגלית את המסעדות וממשיכים בשביל שעולה למעלה. עם זאת, למרות שהיא מופיעה בגוגל מפס, היא נטושה. לא ניתן באמת להגיע אליה. מצד שני, הנוף… שווה.
בתחילת שנות ה -80 צולמו מספר סצנות של סרטים מקומיים: "מגלקסאנדרוס" מאת תיאודורוס אנגלופולוס, "אלאלום" מאת הארי קלין, "קרקעות דמים" מאת דידוס סוטיריו.
ליטוצ'ורו Litochoro
ליטוצ'ורו היא עיירה בחלק הדרומי של המחוז, בקצוות המזרחיים של הר האולימפוס. כ 7,000 תושבים.
יש בה הרבה ארועי תרבות מקומיים של מקהלה, אמנות והופעות. במהלך השנה כמה ארועים, כמו:
• סדנאות צילום: בזכות האור המפוזר, המקום נחשב כאידיאלי לצילום.
• בחודשים פברואר ומרץ מתקיים קרנבל בו שורפים את הארזים בשכונות הבתים, שאותם הם מכנים באיריה. נהוג לאכול סרדינים ולשתות יין.
• ב"יום שני הנקי" , 27.2, יש תחרות עפיפונים. הציפורו (ערק בלי אניס) זורם בשפע, יחד עם שאר המאכלים (ויש צום בהמשך).
• ביולי: מתקיים פסטיבל הקיץ של העירייה, עם להקות המקהלה והריקוד במשך עשרה ימים. באירועים לוקחים חלק מקהלות מכל רחבי יוון ומחוצה לה. כמו כן, מועלות הצגות תיאטרון במרחבים הפתוחים.
• עוד בחודש יולי: ה"פרומתיה": חגיגה של ניאו-פאגנים פוליתאיסטים, שמגיעים מכל רחבי יוון וממדינות אחרות כדי לכבד את הרוח הדתית היוונית העתיקה ואת התרבות היוונית העתיקה.
הטקסים מייצגים את הטקסים הליטורגיים היווניים העתיקים ומתקיימים באזור "אלס פומתאוס".
• באוגוסט, האולימפיאדה המקומית: אתלטיקה ותחרויות שטח מתקיימות באצטדיון העירוני של העיר.
• בחודשי הקיץ: מרוץ הכביש "OLUMPUS MARATHON". המתנדבים, יחד עם ספורטאים ידועים רצי מרתון, יוצאים מדיון (עיר סמוכה), מטפסים להר דרך שביל עד לגובה כ-2,700 מ' (רמת המוזות) ואז יורדים בשביל שחוצה את האניפיה. הסיום בפארק Litochoro.
מהעיירה יוצאים מרבית המטפסים על האולימפוס.
סיור קליל מומלץ: "הבריכות של זאוס". נמצא בפארק הלאומי אולימפוס. נקודת המוצא של הסיור בערוץ היא אתר "טחנות", אחת הכניסות לפארק הלאומי אולימפוס, בגובה 400 מטרים.
ישנו מוזיאון ומשמאלו מתחילה עליה קלה. בהמשך הולכים על גשר שהוא אמת מים עד להגעת הבריכות. המסלול קליל ואורך כ 1 ק"מ לכיוון (2 ק"מ הלוך חזור לרכב).
אפשר להמשיך למטה, לעיירה במסלול למיטיבי לכת. כ 9 ק"מ במשך כ 5 שעות. המסלול יפיפה, מלווה בגשרים ומפלים קטנים.
דיון Dion
דיון ( לשעבר מלתריה) הוא יישוב קרוב לים, בגובה 30 מטרים, במחוז פירייה עם כ 2,000 תושבים.
דיון הייתה עיר עתיקה בעלת חשיבות אסטרטגית ואחת ממדינות מקדוניה המפורסמות ביותר. נראה שהעיר נוסדה על ידי הפראיבים של תסליה, לכבודו של זאוס (לפי מה שטוען ההיסטוריון דימיטסאס). שמה של העיר מיוחס לזאוס. תחרויות ספורט רבות נערכו בדיון וכונו בשם ה"אולימפיה בדיון".
העיסוקים העיקריים של התושבים הם חקלאות (טבק) וגידול בעלי חיים.
המקום העיקרי שלשמו כדאי להגיע לעיר הוא האתר הארכיאולוגי (בתוכו מוזיאון דיון). הוקם ב 1983. מוצגים שם ממצאים של דיון ושאר חלקי פירייה, ההידראוליס, אחד מכלי הנגינה העתיקים ביותר, נמצא במקום ושאריות ארכיאולוגיה מהיישוב הקדום.
מדי שנה מתקיימת בדיון תערוכת פסיפס במרכז הפסיפסים הים תיכוניים כחלק מפסטיבל האולימפוס.
מסלול חביב: מפלי אורלאס Orlias Canyon Water Park
נחל Orlia הוא נהר קטן שחוצה את מדרון הר האולימפוס ויוצר מפלים קטנים ורכים עם בריכות טבעיות.
שניים מהמפלים הללו עם הבריכות שלהם נגישים בקלות רבה ברכב מהכפר דיון. יש לעקוב אחר השילוט.
הבריכה הקטנה נגישה לכולם, בעוד המפל הגדול נמוך יותר. מיד אחרי הקטן וצריך ללכת בשביל קטן כדי להגיע אליו.
לסיום: המיקום הכיפי והמתאים ללינה, בעיניי הוא מלון קטימה בלו.
