האי טשימה (Teshima)
ממוקם בים הפנימי של סטו (Seto Inland Sea) ביפן, בין האיים שיקוקו והונשו. מתאפיין בנוף גבעות, שדות אורז מדורגים שנשתלו על המדרונות, ויערות ירוקים. המקום נמצא ב"סוף העולם" עם זאת משדר שלווה כפרית עמוקה.

כלכלה מסורתית: בעבר, כלכלת האי התבססה בעיקר על דיג, חקלאות (בעיקר שמן זית ואורז) וכן על מחצבות אבן (אבן גרניט שימשה לבנייה ברחבי יפן).
אוכלוסייה: קטנה מאוד וממשיכה להצטמצם, מספר התושבים מוערך בכ-800 עד 1,000 תושבים בלבד.
מאפיין דמוגרפי: האוכלוסייה מבוגרת מאוד, ושימור החיים המסורתיים באי הוא אתגר מתמיד.
מגיעים במעבורת שיוצאת פעם ב. באי עצמו יש אוטובוס אחת לשעה. אפשר לשכור אפניים חשמליים, קחו בחשבון שהוא די הררי. התחושה שמגיעים למקום בקושי מיושב, אי שם בבסוף העולם.

מדוע הקימו בטשימה מוזיאון אמנות?
המיזם הוא חלק מיוזמה רחבה יותר הנקראת פרויקט בנאסה (Benesse Art Site Naoshima), שנועדה להתמודד עם כמה אתגרים:
התמודדות עם ההזנחה (הרקע הסביבתי): טשימה סבלה במשך שנים ארוכות ממשבר סביבתי קשה כאשר חברה חיצונית השתמשה באי באופן בלתי חוקי כמזבלה רחבת היקף לפסולת תעשייתית רעילה. מאבק ארוך של התושבים הוביל לבסוף לניקוי יקר וממושך. פרויקט האמנות הגיע כחלק ממאמץ לשקם את המוניטין של האי ולציין את הניצחון הסביבתי.
החייאת הכלכלה המקומית: טשימה סבלה מנטישת צעירים ומדעיכה כלכלית. פרויקט האמנות נועד למשוך תיירות תרבותית שתניע מחדש את העסקים הקטנים באי (מסעדות, שירותי השכרה, מעבורות) ותעניק תחושת תקווה וגאווה לקהילה המקומית.
אגב מסעדות, יש קראוון פיצה ובהמשך קראוון איטריות סובה. שניהם נמצאים ליד המוזיאון עם ספסלים ונוף אינסוף.
פסטיבל האמנות סטוצ'י (Setouchi Triennale): האי הוא אחד האתרים המרכזיים המשתתפים בפסטיבל האמנות הבינלאומי הגדול, המתקיים אחת לשלוש שנים, וזוהי אחת הדרכים לשמר את מתקני האמנות ואת התנועה לאי לאורך השנים.
דרכי הגעה לאי: אפשרית אך ורק באמצעות מעבורות.
חשוב לזכור: התנועה לאי מוגבלת, וכדאי לבדוק היטב את לוחות הזמנים של המעבורות לאי וחזרה ממנו מראש.

מוזיאון טשימה לאמנות (Teshima Art Museum)
זהו המוקד האמנותי העיקרי של האי, והוא מפורסם מאוד בזכות השילוב הייחודי שלו בין אדריכלות, אמנות וטבע:
היצירה והאדריכלות: המוזיאון הוא שיתוף פעולה בין האדריכל ריואה נישיזאווה (Ryue Nishizawa) ממשרד SANAA והאמנית ריי נאיטו (Rei Naito).
המבנה עצמו, בצורת טיפת מים גדולה או קונכיית בטון דקה וללא עמודים, נראה כאילו נחת על הגבעה המשקיפה לים, בתוך שדות אורז משוחזרים.
החוויה בפנים: בתוך החלל העצום והאורגני, מוצגת יצירה אחת ויחידה של ריי נאיטו, הנקראת "מטריקס" (Matrix).
זוהי חוויה מדיטטיבית המשלבת את יציאתן של טיפות מים קטנטנות מהרצפה ומשחק של אור ורוח הנכנסים דרך שני פתחים אליפטיים בתקרה. 
הטבע כחלק מהאמנות: החלל משתנה עם עונות השנה, השעה ביום ומזג האוויר. 
הרושם גדול, חושבים על המוזיאון עוד הרבה אחרי שמסיימים לבקר בו.
לצערי הגדול, לא מרשים לצלם את המוזיאון.

ישנם אתרי אמנות נוספים בטשימה, פחות התרשמתי מהם.