בונקר בברלין, לא זה של היטלר…
הבנין בן חמש הקומות, במרכז העיר, עם המון בטון, מטעה. ברגע הראשון שנכנסים אליו, מרגישים את ה"קור הגרמני" (הצפוי).
בשניה הבאה נתקלים בחיוך הרחב של מדריך הסיורים הכמעט פרטי (קבוצות קטנות של 12 אנשים) וקבלת הפנים הנלהבת: "ברוכה הבאה למיצג האמנות הגדול בבית משפחת בורוס".
ברגע הראשון התבלבלתי. לאן בעצם הגעתי?
הבונקר נבנה בשלהי מלחמת העולם השניה, כדי להגן על הברלינאים מפני ההפצצות. חמש קומות מסיביות של יציקת בטון סימטרית, בצורה מושלמת, כמיטב התוצרת הגרמנית. בכניסה מבקשים שנשאיר את התיק, המצלמות, הכל בלוקר. אוי זה קצת הלחיץ… (בלי הנייד…)
מדריך מחוייך נגש אלינו והסביר לנו שעל מנת לצלוח יפה את הסיור, שנצמד אליו, כי רק הוא יודע את דרך היצירה ב"מבוך" הזה. הלחץ גבר…
מהר מאוד, נכנסתי לאווירה, היה כ"כ מעניין ששכחתי בכלל שאני לחוצה…
אחרי המלחמה, הבניין עבר כמה גילגולים עד שהגיע לייעודו המפתיע היום: הוא משמש כמוזיאון לאמנות ובניין מגורים!
בשנת 2004 הוא נרכש ע"י בני הזוג קארן וכריסטיאן בורוס. זוג אמריקאים, שוחרי אמנות, שבגיל 40 לחייהם חיפשו מקום מגורים "שונה ומיוחד".
מהר מאוד הבינו שהבניין לא ממש ניתן לשיפוץ. עם עובי קירות של 3 מטרים בטון יצוק!! וארבעה גרמי מדרגות (גם יצוקות) על פני חמש קומות, המשימה קשה מאוד….
כדי לאפשר להם את המגורים המודרנים המרווחים בהם חפצו, הם בנו קומה נוספת בגג (450 מ"ר), עם מרפסת היקפית, קירות מזכוכית ונוף לעיר.
הם גרים בה עד היום עם שני הבנים שלהם.
הבונקר עצמו משמש כמקום אירוח למיצגים ותערוכות של אמנים מכל העולם.
האנקדוטה היא שהם רוצים שהאמנות שתוצג שם תהיה "באמיתי" ולא בשביל הסלפי או הרשתות החברתיות. לכן, כל מי שנכנס מתבקש להשאיר תיקים, נייד, מצלמות וכו' בלוקרים בכניסה. ככה שומרים על האמנות המוצגת בבונקר.
תשאלו מי מציג שם?
יש תכנית לשלוש השנים הקרובות ורשימת המתנה. בענף האמנות, המקום נחשב ל"מקפצה" לעתיד ורוד וזוהר…"
הציבור הרחב יכול אף הוא להינות מהבונקר: ברישום מוקדם באתר, עם תור ממוצע של כ 3 חודשים, ניתן להזמין סיור מודרך.
בכל סיור 12-15 אנשים כאמור , עם מדריך שהוכשר לכך.
מדובר בחוויה מיוחדת במינה.
תכנון:קרל בונאץ ((Karl Bonatz + האדריכל שהיה מקורב להיטלר (ימח שמו)
כתובת: Reinhardtstraße 20, 10117 Berlin
קראו עוד המלצות ברלין
מדד יפעת:
לא להחמיץ!
תודה לחגית פלג רותם ולמועדון "רגבה קונטור" שהביאו אותי למקום הזה