בעשור האחרון, מדי שנה, אני עולה לפחות פעם אחת לאגמון החולה כדי "לנשום מרחבים", לצפות בעופות, לרכב על אופניים ולאכול טוב.
בשנים האחרונות העופות נשארים כמעט לאורך כל השנה, מה שמקל על תאריך ההגעה לאגמון החולה.
עמק החולה, העמק המישורי הצפוני בישראל, נמצא אחרי רמת כורזין. הוא החלק הצפוני של בקע הירדן.
בכל שנה, יותר מ-500 מיליון ציפורים נודדות, בדרכן מאסיה וממזרח אירופה לאפריקה ובחזרה, עוברות באגמון. בשנים האחרונות, חלק גדול מהעופות נשארים בישראל. ציפורים רבות, ובהן העגורים, טבלנים, צוללים ומינים רבים של ברווזים, מעדיפים לבלות את החורף בעמק. באביב, הציפורים שבות בחזרה דרך עמק החולה אל אתרי הקינון בחלקו הצפוני של כדור הארץ.
היסטוריה
העמק אוגר מים ושופע מים. בעבר' היה בדרומו אגם החולה ובמישור שמצפון לו ביצות. היה הרבה חומר אורגני ששקע באדמה. הסברה היתה שהאדמה תהיה מאוד פוריה כי יש בה הרבה דשן. בשנות ה-50 (של המאה ה-20) הוחלט לייבש את הביצות כדי לעבד את האדמה הטובה.
רק לאחר הייבוש, התברר כי כשהאדמה מתייבשת מתחילות ריאקציות כימיות, שמביאות לשריפות ופגיעה בגידולים. מה שנקרא: במקום יש אדמת כבול.
הכבול הוא חומר דחוס ורקוב באופן חלקי של צמחים ותאית, נמצא בעיקר באוזרי ביצות. החום והלחץ של החומר לא היו גבוהים מספיק ליצירת פחם, החומרים האורגנים שבו לא התפרקו לגמרי בגלל מחסור בחמצן, ולכן הכבול הוא חומר חומצי שלעיתים משמש כדשן ולעיתים משתמשים בו כחומר דליק.
בשנות ה-90 הבינו שאם יציפו את האדמה עד גובה מסוים מתחת לקרקע (שלא רואים בהרבה מקומות על פני השטח) – יתאפשר לגדל גידולים חקלאים, ובעיית הריקאציה הכימית תיפתר.
כדי לאזן את כמות המים באדמה, בנו את האגמון. הוא משמש כמאגר מים לוויסות רמת המים באיזור.
העופות באגמון החולה
תוצאת הלוואי של חידוש האגם ואיכלוסו בדגים הביא לחזרתם של עופות המים בנדידה שלהם בחורף. העופות הם בעיקר שקנאים, חסידות ועגורים כמובן.
עד כדי כך שהחקלאות במקום השתנתה. בנוסף לחקלאות הקודמת שהיתה, צריך כעת להוסיף אוכל לכל העופות שמגיעים כדי להאכיל אותם.
עוד גילו שהעופות משמשים כטורפים לכל מני מזיקים מקומיים שקיימים מחד, ומאידך גם מפריעים. לכן במקום יש עוד חיות – כגון דאות שחורות כתף, לוטרות, ג'מוסים, חתולי ביצות – כדי לשמר מאזן אקולוגי טבעי (כמה שיותר).
ציפורים רבות מגיעות לאתר. ביניהן מינים בסכנת הכחדה – כמו קנית בצרה, ברווז משויש, שקנאי מצוי, עיט צפרדעים ועיט שמש.
פיקנטריה: הדו-חי הנדיר ביותר בעולם, עגולשון שחור-גרון, סוג של "מאובן-חי" המסעיר בשנים האחרונות את קהילת המדע העולמית, אותר כאן שוב אחרי 50 שנות היעדרות!
המצפור
תיאור: מצפור צף, יחיד מסוגו בישראל, המעניק אפשרות צפייה בנעשה באגמון החולה מנקודת מבטם של העופות. במסתור יכולים לשהות בעת ובעונה אחת כמה עשרות צופים. המצפור נגיש לאנשים בעלי מוגבלויות בהליכה.
יש מסתור תצפית בו ניתן לראות את העופות בטלסקופים ומשקפות.
אטרקציות באגמון החולה
באתר ניתן לסייר ברגל, באמצעות אופניים – גם פרטיים וגם להשכרה, ברכב חשמלי, או בסיורים מוזמנים של עגלת המסתור.
ברגל: היקף האגם בשביל הוא כ-8.5 ק"מ. אפשר לעצור בתצפיות לאורך המסלול, לשבת על הספסלים וגם לעשות פיקניק (במקום המיועד לכך).
באופניים: אפשר לשכור במקום אופניים ל-2-6 אנשים. זו חוויה מצחיקה ביותר לרכב עם עוד אנשים על אותם אופניים.
אנחנו אוהבים להגיע מדי פעם, עם האופניים שלנו, ולרכב להנאתנו במקום.
עגלת מסתור: טרקטור שמחוברת אליו מעין משאית שסידרו בה מקומות ישיבה. היתרון הוא שהעופות מכירים את הטרקטורים, כי הם אלו שמספקים להם אוכל. לכן, ניתן להיכנס לאיזור הלינה שלהם, לשבת בשקט ולראות כיצד העופות מתעוררים או חוזרים לקראת חשיכה ומתכוננים לשינה.
ארועים מיוחדים: לפני שנתיים הייתי בסדנת צילום זריחה באגמון. הארוע תואם ישירות מול המקום ויועד לצלמים חובבים ומקצועים.
בפברואר 2009 נבחר על ידי כתב העת הבריטי BBC WILDLIFE כאחת מעשר תצפיות בעלי החיים החשובות בעולם.
המבנה החדש
לסיכום
אגמון החולה משתרע על כאלף דונם, היה טבעי והיום מלאכותי. יצירה של קק"ל. האגמון תורם לאיכות המים בכנרת, ובה בשעה נעשה לאתר טבע חשוב, התורם לשיקום הצמחייה הטבעית ועולם החי בעמק החולה. האגמון הפך לאתר הצפרות החשוב בישראל ואחד החשובים בעולם. אני אוהבת להגיע אליו מדי שנה לפחות, כדי להתרווח בנופים הפתוחים המשכרים ולצפות בטבע במיטבו.
כתובת: אתר אגמון החולה, כביש 90, כ-1.6 ק"מ מדרום לצומת כ"ח.
אגמון החולה נגיש באופן מלא לאנשים עם מוגבלויות.
שעות פתיחה:
ימים א-ה 09:00-16:00 (אפשר לצאת מהמקום עד 17:00)
שישבת: 06:30 – 16:00 (אפשר לצאת מהמקום עד 17:00)
מדד יפעת:
לא להחמיץ!
