בשנים האחרונות, שמים את ה"פולניות" בצד ונוסעים לורשה. אחרי ששמעתי עליה רבות ונצורות החלטתי לבדוק מקרוב מה קורה שם.
כך מצאתי את עצמי על המטוס, יחד עם אישי, בדרכי לכבוש את היעד.
עם החלטה ברורה שהולכים רק על מקומות יפים, מעניינים, אמנות והיסטוריה, מצאנו את עצמינו בעיר שקל מאוד להתנהל בה (uber), כיף לאכול בה (ממש לא יקר, גם כוכבי מישלן), והלינה מפנקת.
העיר עם הסטוריה רבה, מרביתה מצמררת. עברה תלאות רבות והשיקום שלה מעורר השראה. העיר ניזוקה קשה מאוד במלחמת העולם השניה, שופצה, שוקמה וכעת מתחילה להרים את הראש.
אהבתי את הספסלים המנגנים (שופן) שצצים בעיר מדי פעם, את המסר של המוזיאון היהודי: לא מוזיאון "דיכאון" אלא מוזיאון שמפאר את מה שהיה, את הפארק המשגע ואת הרצון לצמוח.
באופן אישי ישנו ב Sofitel שהוא הכי קרוב לעיר העתיקה אבל תוך כדי מצאנו מלון שנשבינו בקסמו.
ורשה, בלי קניות, ללא הימורים, עיר משגעת נהניתי בה מאוד.
מקומות מיוחדים בורשה:
