כשאני שומעת על משהו שקשור בג'ורג' קלוני, אני מתעניינת :-).
וכשמדובר באישתו אמל… אז עילפון (לאישה יש סטייל, כסף וטעם טוב).
שמעתי שהיא לקחה "פלאצו קטן" בונציה, שיפצה אותו בהתאם לרוח המקור (סגנון ונציאני – שילוב של רוקוקו עם ניאו רנסנס איטלקי "כבד"), וקראה לו בשם Hotel Aman.
הייתי חייבת לנסוע לשם, לראות להבין ולטעום את הבליני המפורסם.
אמל רוכשת "בניינים מקומיים" והופכת אותם למלונות בוטיק יוקרתיים משנת 1988. הארמון הנוכחי, מהמאה ה-16 היה מוזנח ועזוב. מיקומו המרשים, "בגרנד קנאל" עם הגינה הפרטית והמזח, סייעו במעמד הרכישה.
הוא שופץ, ובשנת 2013 הצטרף לרשת המונה כ-34 מלונות בוטיק בכ-21 ארצות שונות.
הכניסה למלון היא מסמטה קטנה מאוד, שיוצאת מהכיכר ליד העירייה.
גדרות ברזל עם גינה מקבלים את פני האורחים והחזית האחורית מזכירה בניין מגורים יקר. כשנכנסים למלון ועולים לקומת הלובי, מתגלה הפאר הונציאני במלוא תפארתו.
עם זאת, החדרים מעוצבים בסגנון מודרני, קווים נקיים. נגרות משובחת והרבה תאורה טכנית (הילות אור).
הלובי, שפתוח עד חצות כמעט, מגיש אוכל קל ומשקאות.
המפורסם שביניהם הוא הבליני (Bellini) – "המשקה של ונציה". מורכב משמפניה איטלקית ורסק אפרסקים ביחס של 1:2, מוגש בכוס שמפניה.
מוכר על ידי איגוד הברמנים הבינ"ל.
המשקה הומצא ב-1934 ע"י מייסד האריס בר, ג'וזפה צ'יפריאני. השם עצמו – כי הצבע האפרסקי מזכיר את ציורי האמן ג'ובאני בליני.
אגב, לבליני יש בן דוד בשם "רוסיני", והוא אותו משקה רק עם רסק תות.
לילה במלון עולה כ-6,500 ש"ח לחדר "רגיל" מפנק מאוד.
אני הסתפקתי בארוחה קלה בלובי עם בליני וסיור בחדרים.
כתובת: Calle Tiepolo Baiamonte, 1364, Palazzo Papadopoli Venice, 30125
לאתר המלון
מדד יפעת:
שווה מאוד!