המבנה העתיק ביותר ששרד כיום הוא קפלת הטירה שנבנתה בתחילת המאה ה-13.
בשנים 1563 עד 1569 חפרו באר בעומק 152.5 מטר לתוך הסלע (שבתוך הטירה). עד לאותו שלב השיגו מים מבורות מים ואיסוף מי גשמים.

המבצר נחשב כבלתי ניתן לכיבוש ולכן הגיעו אליו בעיתות משבר, שמרו בו אוצרות ויצירות אמנות והוא שמש גם כמפלט כפרי לנופש. בהמשך שמש כבית כלא.
המצודה מעולם לא נכבשה, בעיקר בשל מוניטין מצמרר. היה מנקה ארובות בשם סבסטיאן אברצקי שהצליח לטפס על חומות אבן החול האנכיות בשנת 1848.
על שמו קראו מסלול טיפוס בדרגת קושי גבוהה שניתן לטפס עליו עד היום, בסנפלינג כי אסור לטפס ממש על החומות.
המצודה, שימשה במשך מאות שנים כבית סוהר ממלכתי. עד 1922 הוא היה הכלא הממלכתי הידוע ביותר בסקסוניה.
במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה ושתי מלחמות העולם המבצר שימש גם כמחנה שבויים.
במלחמת העולם הראשונה שימשה הטירה כמחנה שבויים לקצינים צרפתים ורוסים.
במלחמת העולם השנייה הוא שמש כמחנה עבור קצינים בריטים, צרפתים, פולנים ובעלות הברית האחרות.
לאחר מלחמת העולם השנייה השתמש הצבא האדום במבצר כבית חולים צבאי.
משנת 1949 עד 1955 הוא שימש כמקום לחינוך מחדש של צעירים עבריינים ואלה שאינם מתאימים לתדמית של חברה סוציאליסטית.
כיום הוא מוזיאון ואתר תיירות. יש בו קפיטריה, גינון נחמד והמקום נראה שלו ורגוע.