ניקו, עיר הררית ושלווה הנמצאת צפונית לטוקיו, היא לא סתם יעד. זוהי מסע בזמן אל ליבת ההיסטוריה והרוח של יפן, מקום שבו הפאר האדריכלי והטבע הפראי משתלבים בהרמוניה מושלמת.
אם אתם מחפשים מקום עם עושר תרבותי ואתרים עוצרי נשימה – ניקו היא ה'מאסט' הבא שלכם.
ניקו היא מקום קדוש עוד מהמאה ה-8 לספירה, ושימשה כמרכז משותף ייחודי לדת השינטו ולדת הבודהיזם. זהו שילוב נדיר שבא לידי ביטוי בכל פינה.
המתחם המרכזי של מקדשי ניקו, הכולל את מקדש טושוגו המפורסם, מקדש פוטאראסאן ומקדש רינו-ג'י, הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ביקור במקום הוא שיעור חי בהיסטוריה.
ניקו חבה את רוב הפאר שלה לדמות היסטורית אחת: טוקוגאווה איאיאסו (Tokugawa Leyasu), מייסד שוגונות טוקוגאגווה ששלטה ביפן במשך כ-250 שנה! המאוזוליאום המפואר שלו נמצא כאן. נכדו, איאמיטסו, הפך את מקדש טושוגו למתחם המוזהב והמגולף שאנחנו רואים היום, והפך את ניקו רשמית למוקד עלייה לרגל מרכזי ויוקרתי.
מקור השם: "אור השמש".
הוא מורכב משתי סימניות קאנג'י:
日 (ני): שמש
光 (קו): אור, זוהר
השם מקפל בתוכו באופן מושלם את יופיו הטבעי והרוחני של המקום הזה.
משתפת אתכם במקומות בהם ביקרתי:
מקדשים
מפלים
וילות מיוחדות
והמלון המופלא בו שהיתי
גשר שׁינקיו (Shinkyō)
שער הקודש האדום ואגדת הנחשים
אחד הדברים הראשונים שפוגשים בניקו, לפני שמטפסים במעלה הגבעה אל עבר פאר הזהב של טושוגו, הדרך תעבור בגשר מרהיב, המשמש כשער הקדוש של ניקו: גשר שׁינקיו (Shinkyō), שמשמעותו "הגשר הקדוש".
הגשר, בצבע וורמיליון (אדום-כתום עז ועשיר) האופייני למקדשי שינטו, הוא אחד מסמליה המצולמים ביותר של יפן כולה.
אגדת הייסוד: הנחשים שסללו את הדרך
היופי האדריכלי של שינקיו מלווה באגדה מיסטית שקושרת אותו ישירות לייסוד ניקו במאה ה-8:
הנזיר והנהר: הנזיר הבודהיסטי שׁוֹדוֹ שׁוֹנין (Shōdō Shōnin) הגיע לנהר דאייה (Daiya River) בשנת 766, אך הזרם החזק מנע ממנו לחצות.
ההתגלות האלוהית: שודו התפלל, ובתגובה הופיע אל רכוב על שני נחשים ענקיים – אחד ירוק ואחד אדום. הנחשים השתלבו זה בזה ויצרו קשת שאיפשרה לנזיר ולמלוויו לחצות את הנהר, ובכך להתחיל את יישוב ניקו וייסוד מקדשיה.
מאז ועד היום, הגשר מסמל את הכניסה לאזור ה"אלוהי".
גבול קדוש: כניסה שמורה לשוגונים
מבחינה פורמלית, הגשר הוא למעשה שער טוֹרִי (Torii Gate) בצורת גשר, והוא שייך למקדש פוטאראסאן-ג'ינג'ה. אך במשך מאות שנים, הוא סימל הרבה יותר:
ההפרדה: בתקופת אדו, שימש הגשר כגבול קדוש בין העולם החילוני, שבו חיי הציבור, לעולם האלוהי של מתחם המקדשים.
מעבר בלעדי: במשך מאות שנים, החצייה הייתה שמורה אך ורק לשליחים קיסריים, לשוגונים ולכוהנים הבכירים. הציבור הרחב נאלץ להשתמש בגשר פשוט סמוך.
הפתיחה לציבור: הגשר נפתח לציבור הרחב רק בשנת 1973, ומאז ניתן לחצות אותו בתשלום סמלי.
ארכיטקטורה: גשר תלוי אדום על הנהר
המבנה המרשים העומד כיום שוחזר ונבנה מחדש ב-1636 (ונבנה שוב ב-1905 לאחר שריפה). הגשר הוא מסוג ההאנה-באשי (Hane-bashi) – "גשר תלוי" או "גשר קורה משופע".
גשר שינקיו ניצב כנקודת ניגוד מושלמת: אלגנטיות אדריכלית על רקע טבע פראי (נהר דאייה), והוא מכין את המבקר לחוויה הרוחנית, ההיסטורית והאמנותית המצפה לו במעלה הגבעה.
מקדש טושוגו (Tōshōgū)
זהב, גילופים והאי-שלמות המושלמת. אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
זהו לא מקדש שינטו רגיל, אלא קפסולת זמן מוזהבת המוקדשת למי שהפך לשומר האלוהי של יפן: טוקוגאווה איאיאסו (Tokugawa Leyasu), מייסד שוגונות טוקוגאווה קבור שם.
המקדש, שנבנה ב-1617, מנוגד לכל מה שאתם מכירים על אדריכלות יפנית מסורתית. כאן, פשטות מפנה מקום לפאר: ציפוי זהב, גילופי עץ צבעוניים ותשומת לב קיצונית לפרטים. כולם בחסות נכדו של איאיאסו, איימיצו (Iemitsu).
עיקרי הדברים במקדש:
שער יומיימון (Yōmeimon):מגדל השמש והדרמה
הוא מכונה "שער השמש הזורחת" ולפעמים גם "שער השקיעה". השם משקף את העובדה שהשער כה מקושט ומעוטר, עד שצופה יכול להביט בו כל היום, עד השקיעה, מבלי להתעייף.
יש בו גודש אמנותי: השער הוא יצירת אמנות חיה, מכוסה ביותר מ-500 גילופי עץ מפורטים. דמיינו דרקונים, חיות מיתיות, דמויות חצר ואלילים. כולם מצופים לכה צבעונית ועלי זהב זוהרים.
הסוד המרתק: הפגם ששומר על השער
האמונה היפנית העתיקה גורסת ששלמות מוחלטת מזמינה את קנאת האלים ומביאה להרס.
ה"פגם" המכוון: כדי להבטיח את הישרדותו הנצחית של השער, האדריכלים הכניסו "פגם" יזום: אחד מ-12 העמודים התומכים, מגולף בדוגמה הפוכה (בדרך כלל סליל חוזר), פעולה שנחשבת ל"אי-שלמות" קלה שנועדה לרצות את הרוחות הרעות.
הקופים, החתול והמאוזוליאום: סמלים וסודות
מתחם טושוגו הוא אוסף של סמלים בעלי משמעות רוחנית עמוקה:
שלושת הקופים המפורסמים
"אל תראה רוע, אל תשמע רוע, אל תדבר רוע".
מיקום: הקופים אינם עומדים סתם; הם נמצאים על מבנה השינקי-יֻוּשַׁה (Shinkyūsha), ששימש כאורוות סוסים קדושים (קופים נחשבים למגני סוסים).
משמעות חינוכית: גילוף זה הוא חלק מסדרה של שמונה קופים, המייצגים את שלב הילדות בחיי האדם. מסר להורים לחנך את ילדיהם להימנע מהשפעות שליליות.
החתול הברדלס הישן (Nemuri Neko)
גילוף יפהפה, המיוחס לאמן האגדי הידארי ג'ינגורו, נמצא מעל המעבר המבודד המוביל לנקודת השיא של המקדש.
סמל לשלום: הפרשנות הפופולרית היא שהחתול, אשר ישן בשלווה מוחלטת, מסמל את תקופת השלום והשגשוג שהחלה תחת שלטונו של איאיאסו.
הניגוד המסתורי: יש המפרשים זאת כהגנה מוסווית: חתול שישן, אך עדיין ערני ומוכן להגן.
עלייה למעלה: המאוזוליאום של טוקוגאווה איאיאסו
הדרך לקבר מנוגדת לחלוטין לפאר של המקדש שלמטה.
העלייה: 200 עד 207 מדרגות תלולות (11.5 קומות) מטפסות במעלה ההר, דרך שער סאקאשיטה (שם נמצא החתול הישן!).
אווירת יראת כבוד: העלייה המתישה נועדה ליצור אווירה של יראת כבוד וצניעות לפני הכניסה למקום מנוחתו של השוגון המייסד.
מקום מנוחה: בראש, במתחם המיוער והשקט שנקרא "אוקושה" ("המקדש הפנימי"), נמצא מבנה ה**"הוטו"** (מגדל אוצר), שהוא כד ארד גלילי ענק שבו קבור איאיאסו.
הבקשה האחרונה: איאיאסו ביקש להיקבר כאן כדי שרוחו תשמש אלוהות שומרת (קאמי) על יפן (כ"טושו דאיגונגן") ותגן על שלום הארץ לעולמים.
הגעה לניקו מטוקיו: מתחנת Asakusa
למי שיש Suica, התשלום דרך הכרטיס הזה.
שימו לב שנוסעים צפונה. אם נוסעים בבוקר, השמש תהיה בצד הימני של הרכבת. באופן מותאם שאר שעות היממה.
ניקו, עיר קטנה יחסית. יש לקחת בחשבון שבעונה עצמה (שלכת ופריחה) יש קושי בהשגת מקום פנוי באוטובוס או בהשגת מונית. לנוסעים ברכב, יש חניונים עם מספר חניות מצומצם.
אנחנו פתרנו זאת עם נהג מונית צמוד (המלון המדהים שלנו סדר זאת, יצא מחיר מאוד סביר).
לטיולים: הצטיידו בנעליים נוחות. וקחו בחשבון שיש המון מדרגות…
כשיוצאים מתחנת הרכבת בניקו, יש באלכסון הימני ממול, ביתן קטן עם תור. (ביפן איפה שיש תור יש כנראה משהו שווה).
מוכרים שם עוגיית Manju, העוגיה המקומית (אותה ניתן למצוא רק בניקו). היא מבוססת על משחת שעועית כהה עם תבלינים. מומלצת מאוד.
מקדש פוטאראסאן
הלב הרוחני והעתיק של ניקואם מקדש טושוגו הוא החלון אל הפאר של השוגונים, הרי שמקדש פוטאראסאן (Futarasan-jinja) הוא החוליה המקשרת של ניקו לאמונה העתיקה ולעוצמת הטבע.
זהו המקדש העתיק והרוחני ביותר מבין שלושת אתרי מורשת העולם של ניקו, והוא מציע חוויה שלווה ובעלת שורשים עמוקים.
מקורות עתיקים: מאיחוד דתות לפולחן ההרים פוטאראסאן הוקם בשנת 782 לספירה על ידי הנזיר הבודהיסטי הנודע שודו שונין (Shōdō Shōnin).
מקורותיו העמוקים הופכים אותו למקדש הוותיק ביותר בניקו.
האיחוד הקדוש: במשך מאות שנים, פוטאראסאן, טושוגו ורינו-ג'י היו מאוחדים תחת השם "ניקו-זאן", כשילוב נדיר של דתות השינטו והבודהיזם.
השיבה לשורשים: לאחר ההפרדה הממשלתית ב-1871, המקדש הפך לבית שינטו טהור, המוקדש כולו לכוחות הטבע.
פולחן משפחת ההרים פוטאראסאן הוא לב האמונה ההררית. הוא מוקדש לשלושת אלי ההרים הקדושים המקיפים את ניקו, שהם משפחה אלוהית:
אל ההר הקדוש סמל האל האב (Ōnamuchi no Mikoto)
הר נאנטאי (Nantai)מקור הכוחה
אל האם (Tagorihime no Mikoto)הר ניוהו (Nyohō)מקור הנתינהה
אל הבן (Ajisuki-Tahahikone no Mikoto)הר טארו (Tarō)מקור הברכה.
השם "פוטאראסאן" הוא למעשה שמו העתיק של הר נאנטאי.
רכוש המקדש משתרע על פני שטח ענק של כ-3,400 הקטר, וכולל חלק ניכר מהרי הפארק הלאומי ניקו!
אל הזוגיות ופנס הרוח: הסמלים הייחודיים בניגוד לראוותנות הצבעונית של טושוגו, המבנים בפוטאראסאן נוטים להיות צנועים יותר ומדגישים את הזיקה לטבע. אך הוא עדיין מלא בנקודות ייחודיות:
גשר שינקיו, השער הקדוש: הגשר האדום המפורסם והמצולם ביותר, החוצה את נהר דאיה, הוא למעשה חלק רשמי משטח מקדש פוטאראסאן. הוא משמש כשער הכניסה לאזור הקדוש.
מזל טוב באהבה: האל האב, Ōnamuchi no Mikoto, הוא גם אל הזוגיות, הקשרים והאהבה! לכן, המקדש הוא יעד פופולרי במיוחד בקרב המקומיים, המתפללים למזל בשידוך ואושר בנישואין.
אל תתפלאו למצוא קישוטים רבים בצורת לב.
הפנס הרדוף: חפשו את פנס הברונזה העתיק המכונה "בּאקֶמוֹנוֹ דוֹרוֹ" (Bakemono Dōrō). הוא נודע בסיפורי עם על אור ירוק מסתורי שנצפה בוקע ממנו בלילות, מה שמוסיף נופך של מסתורין ופולקלור למקום.
פוטאראסאן הוא דרך נהדרת לחוות את ניקו השקטה, הרוחנית והרומנטית, שבה האלים שוכנים בהרים.
מפל יוּדָאקִי (Yudaki Falls): הקסקדה הציורית של אוקו-ניקו
נמצא ב"ניקו הפנימית" , ומציע חוויה שונה לחלוטין ממפלי קגון העצומים.
זרימה מדורגת ונוף הררי
מפל יודהאקי הוא סיפור של חיבור מושלם בין אגם לנהר:
מיקום קסום: המפל מתחיל את דרכו בקצה הדרומי של אגם יוּנוֹקוֹ (Lake Yunoko), אגם הררי יפהפה, וממנו הוא זורם ומזין את נהר יוּקָאוָוה (Yukawa River).
הצורה הייחודית: גובהו כ-70 מטרים ואורכו כ-110 מטרים. יודהאקי אינו נופל אנכית; הוא זורם במדרון תלול ומדורג, ומתפשט לצדדים ככל שהוא יורד. צורה זו מעניקה לו מראה מיוחד של "קסקדה רחבה" ומאפשרת לצפות במים כשהם מחליקים על פני הסלעים.
סוד השם: מים חמים, מים קרים
האם המים חמים? למרות השם "יוּדָאקִי" שמשמעותו "מפל המים החמים" (Yu = מים חמים), המים הזורמים במפל אינם חמים.
השם נובע מהקרבה שלו לאזור יוּמוֹטוֹ אוֹנסֶן (Yumoto Onsen), כפר מעיינות חמים השוכן בקצה הצפוני של אגם יונוקו. השילוב של מפל דרמטי וקרבה למעיינות מרפא, הופך את כל האזור לאטרקציה תיירותית מבוקשת.
נקודות התצפית:
בסיס המפל (חוויה עוצמתית): נקודת התצפית הפופולרית ביותר היא המרפסת הנוחה הנמצאת ממש בבסיס המפל. מכאן ניתן לחוות מקרוב את עוצמת המים הנופלים ולקבל את המבט הטוב ביותר על הזרימה המדורגת והרחבה.
ראש המפל (נקודת התחלה): ניתן לצפות במפל גם מלמעלה, ליד בית מנוחה קטן. זוהי נקודת ההתחלה של מסלול הליכה שליו ויפהפה לאורך נהר יוקאווה.
מסלול: התחלנו בחלק התחתון, בתצפית מהמרפסת.
משם עלינו במדרגות עד לנקודת השכפיכה של המפל. (מדובר בהרבה מדרגות).
למעלה נמצא האגם עם המים הצלולים. הוא טיול בפני עצמו עם הצמחיה, ההרים והשתקפות המים.
מפלי קגון
נחשבים באופן מסורתי לאחד משלושת המפלים הגדולים והיפים ביותר ביפן, מעמד שמכניס אותם להיכל התהילה הטבעי לצד מפל נאצ'י ומפל פוקורודה.
גובה עוצר נשימה: המפל צונח מגובה של כמעט 100 מטרים (אם נדייק, 97 מ') בנפילה אנכית וחדה.
מקור המים: המים מגיעים ישירות מאגם צ'וזנג'י (Lake Chuzenji) השכן, ונשפכים מעל צוק סלע בזלתי ענק, היישר לנהר דאייה (Daiya River) שלמטה.
המפלים נוצרו בדרמה געשית: מדובר בסיפור גיאולוגי בן כ-20,000 שנה.
הכול התחיל בהר ננטאי (Mount Nantai). התפרצות הר הגעש חסמה את נתיב הנהר ויצרה את אגם צ'וזנג'י.
זרימת הלבה שיצרה את הצוקים הקשים באזור היא שאילצה את המים ליפול בצניחה חופשית ואנכית, בניגוד גמור למפלים המדורגים והמתונים יותר כמו יודהאקי.
החוויה המלאה: שתי אפשרויות:
האחת, ללא תשלום. התצפית העליונה ממוקמת בגובה הכביש, היא מציעה מבט פנורמי ומהיר על המפל והנוף שמסביב. יורדים רגלית במדרגות מצד ימין .
השניה היא התצפית התחתונה, היא האטרקציה המרכזית! בתשלום. מעלית יורדת כ-100 מטר לתוך סלע ההר ומגיעה למרפסת שנמצאת ממש בבסיס המפל.משם מרגישים את רסס המים , שומעים את רעם הנפילה ורואים את המפל בעוצמתו המלאה והבלתי מתפשרת.
המלצה חמה: לא לוותר על הירידה למטה!
וילת הקיץ לשעבר של שגרירות איטליה (Italian Embassy Villa Memorial Park)
מעבר למקדשים ולמפלים, ניקו מסתירה סוד של זוהר בינלאומי: הווילה לשעבר של שגרירות איטליה. היא שוכנת על החוף המזרחי של אגם צ'וזנג'י, ומשמשת עדות חיה לתקופה שבה "משרד החוץ עבר לניקו".
הקיץ הדיפלומטי: כשניקו הפכה לגן עדן אירופאי
מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, טוקיו הייתה חמה ולחה מדי לדיפלומטים הזרים. אגם צ'וזנג'י, ברום ההר, הפך למקום מפלט קיצי אידיאלי עבור הקהילה הבינלאומית.
בית הקיץ הרשמי: הווילה הנוכחית שימשה כמעון הקיץ הרשמי של שגרירי איטליה ביפן במשך כמעט 70 שנה, מ-1928 ועד 1997.
אדריכלות כפרית-מודרנית: קליפת עץ במקום טיח
ייחודה של הווילה טמון ביופייה האדריכלי, המשלב מודרניזם מערבי עם חומרים יפניים מסורתיים.
האדריכל המאסטר: הווילה תוכננה על ידי אנטונין ריימונד (Antonin Raymond), אדריכל צ'כי-אמריקאי בעל השפעה עצומה על האדריכלות המודרנית ביפן.
הסוד המקומי: ריימונד השתמש בחומרים מקומיים כדי לשלב את המבנה באופן הרמוני בטבע. שימו לב לטכניקה המדהימה בה מצופים הקירות, מבפנים ומבחוץ: אריגת קליפת עץ הארז של ניקו (Nikko Cedar Bark)!
העיצוב: קליפות העץ סודרו במוטיבים גיאומטריים (כמו צורת שחמט), והתוצאה היא מראה טבעי, כפרי, ועם זאת מודרני ואלגנטי. בפנים, תמצאו חללים פתוחים ומוארים וריהוט איטלקי-דיפלומטי עתיק.
חוויית הביקור: נוף עוצר נשימה וטעם של היסטוריה
המבנה עבר שימור קפדני ונפתח לציבור כ"אתר זיכרון" (Memorial Park):
הווילה הראשית: שוחזרה למראה המקורי משנות ה-20 של המאה הקודמת – כולל חדר האוכל, הסלון וחדרי השינה.
המוזיאון ההיסטורי: בית המשנה של המתחם הוסב למוזיאון המספר את הסיפור המרתק של אגם צ'וזנג'י כאתר נופש בינלאומי.
המרפסת (Veranda): גולת הכותרת! המרפסת הרחבה הפונה לאגם מציעה נוף פנורמי מרהיב של אגם צ'וזנג'י והר נאנטאי – מקום מושלם לשתות קפה (או קאמפרי) ולדמיין את חיי השגריר.
וילת שגרירות איטליה מומלצת מאוד לחובבי אדריכלות, היסטוריה קולוניאלית קלה, וחיבור בין מזרח ומערב על רקע הטבע היפני.
הווילה הבריטית
היא הניגוד המושלם לווילה האיטלקית: אלגנטיות מאופקת, היסטוריה קלאסית וחיבור לעולם התה.
וילת הקיץ של בריטניה: טעם של תה והיסטוריה אנגלו-יפנית
ממש ליד אחותה האיטלקית, נמצאת הווילה שסימנה את הקיץ הדיפלומטי האנגלי: וילת הקיץ לשעבר של שגרירות בריטניה. שתי הווילות ממוקמות באזור אוטאגאהמה (Utagahama), בחלק המזרחי של אגם צ'וזנג'י, ומהוות יחד צמד אתרים חובה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה הבינלאומית של ניקו.
הדיפלומט שהתאהב ביפן: סיפורו של ארנסט סאטו
הווילה הבריטית נושאת משקל היסטורי רב יותר, כיוון שנבנתה ב-1896 על ידי דמות יוצאת דופן:
המייסד: הדיפלומט והפוליטיקאי הבריטי הנודע ארנסט סאטו (Ernest Satow). סאטו היה אחת הדמויות המרכזיות בהיכרות העולם המערבי עם יפן במאה ה-19. הוא זה שבנה את המבנה כבית הקיץ הפרטי שלו.
השימוש הרשמי: מאוחר יותר, שימשה הווילה כמעון הקיץ הרשמי של שגרירי בריטניה ביפן, והפכה למקום מפגש אנגלי מסורתי.
אדריכלות: מועדון כפרי בריטי בלב יפן
בניגוד לחדשנות של הווילה האיטלקית, הווילה הבריטית משדרת תחושה של קלאסיקה אנגלית מיושנת:
סגנון מאופק: המבנה מעוצב בסגנון קלאסי מערבי, קצת יותר ותיק ומאופק מהעיצוב המודרני של ריימונד. עם זאת, גם הוא משלב בחכמה אלמנטים יפניים כדי להתאים את עצמו לסביבה.
אווירה: הביקור בווילה מעניק תחושה של כניסה למועדון כפרי אנגלי מסורתי, בלב הטבע היפני.
גולת הכותרת: זמן תה ונוף פנורמי
החוויה המוצעת בווילה הבריטית מתמקדת באלגנטיות ובשלווה האנגלית:
אורח החיים הדיפלומטי: קומת הקרקע שוחזרה ומציגה את אורח החיים ואת הפעילות החברתית של הדיפלומטים בתקופת הקיץ.
בית התה המפואר: גולת הכותרת היא ללא ספק בית התה (Tea Room) המשקיף ישירות אל האגם. זהו מקום מושלם לעצירה, שתיית תה משובח וסקירת הנוף הפנורמי השליו של אגם צ'וזנג'י.
תצוגות היסטוריות: המקום מציג מידע חשוב על מערכת היחסים המורכבת והמרתקת בין יפן לבריטניה ועל תרומתו ההיסטורית של סאטו.
המלצה חמה: הביקור בשתי הווילות יחד הוא חוויה נהדרת. הן מציגות שני סגנונות אדריכליים שונים ואת הסיפור המלא של ה"קיץ הבינלאומי" של ניקו.
אירוח בוטיק בניקו: Nikko Nishimachi Club A La Touto
בתוך הלב ההיסטורי של ניקו, ממש על דרך הגישה לאתרים הקדושים, מסתתרת פנינה מודרנית ויוקרתית: מלון Nikko Nishimachi Club A La Touto.
בניגוד למראה הראשון, שמדובר במבנה עתיק בן מאות שנים, המלון הוא מבנה חדש יחסית ונפתח ב-2017.
הוא משלב בהצלחה את האווירה ההיסטורית של ניקו עם שירותי יוקרה אישיים ברמה הגבוהה ביותר.
המיקום חסר תחרות: על מפת הקדושה
המלון, הממוקם באזור ההיסטורי "נישימאצ'י" (Nishimachi), שוכן במרחק כחמש הליכה מהמקדשים.
קונספט בוטיק יוקרתי: בלעדיות ושירות אישי
Club A La Touto מוגדר כSmall Luxury Hotel והוא שם דגש על איכות על פני כמות, מה שמעניק לאורחים תחושה נעימה ויוקרתית.
תשע סוויטות בלבד: המלון מכיל תשע סוויטות מרווחות בלבד, מספר קטן המאפשר לצוות להעניק רמת שירות ואירוח אישית ונדירה לכל אורח.
עיצוב "מודרני-ניקו": העיצוב משלב אלגנטיות עכשווית עם חומרים מסורתיים מקומיים. נעשה שימוש יפהפה באבן אוֹיה (Ōya Stone) ולוחות ארז, היוצרים אווירה חמה ויוקרתית.
פינוק אונסן פרטי: הסוויטות מציעות חווית ספא אמיתית, כאשר חלקן כוללות אמבט אונסן (מעיין חם) פרטי חצי-פתוח או גינה קטנה. המלון גם מציע מתקני אונסן פרטיים הניתנים להזמנה לפי שעה, ללא עלות נוספת, המשתמשים במי מעיינות חמים טבעיים מניקו.
מטבח צרפתי עילי: המסעדה במלון מתמחה במטבח צרפתי (French Cuisine) ברמה גבוהה, תוך שימוש יצירתי במרכיבים עונתיים מקומיים מאזור טוצ'יגי וניקו – שילוב ייחודי בין טעמי אירופה למעדני יפן. האוכל מעולה. מנסיון.
שירות יוצא דופן: האורחים מדגישים תמיד את רמת האירוח החמה והאישית של הצוות, המבטיחה שהשהות שלכם תהיה חלקה ובלתי נשכחת.
לנו הם ארגנו הסעה לתחנת הרכבת וסגרו עם מונית שתלווה אותנו כמה שעות ברחבי ניקו.
מדד יפעת:
לא להחמיץ!בעקבות פרסומים שלי ברשתות החברתית קיבלתי מבול של תגובות ושאלות לאן הטיול הפעם… הקמתי בלוג טיולים מומלץ לטיולי שישי ושנ"ץ! שם אני מספרת על אוסף טיולים לימי שישי באיזור המרכז ועד שעה וחצי נסיעה. למעבר אליו >>>
