כשהולכים בדרך אילת בתל אביב (מת"א לכיוון יפו), לא משערים שבפניה אחת לרחובות הצדדים (למשל ברחוב אוורבוך) – נמצאים כמה רחובות מקסימים, עם בתים מדהימים. המקום נקרא "המושבה האמריקאית" ויש לו סיפור מעניין.

תחילת הסיפור בסוף המאה ה-19, כאשר הגיעו ל"תל אביב" (דאז) קבוצה של כ-40 משפחות אמריקאיות מיסיונריות. ביניהם היו האחים ג'ון וג'ורג' דריסקו.
כמו בכל קבוצת חלוצים, היה להם חזון: הם רצו להקים בית מלון שישרת בעתיד את כל מי שיגיע לעיר. הם בנו את המבנה, שקראו לו על שמם.
לימים, המלון החליף בעלים מספר פעמים, וגם החליף יעוד (היה בית חינוך בשנות ה-50 של המאה הקודמת).

בשנת 2006, התקבלה החלטה עירונית לשחזר את המבנה וגם להחזיר אותו לייעודו המקורי: מלון בוטיק.
וכך עשו. המלון נפתח לקהל לפני כמה חודשים ב-2018. הוא מכיל שני בניינים ו-42 חדרים.

בלובי יש ציור קיר גדול ששוחזר, בר מרשים (קפה טעים) והכי חשוב: אווירה מדהימה, ספות נוחות מאוד עם הרבה עיתונים ומגזינים במגוון נושאים מפוזרים על שולחנות קטנים יפים ומעוצבים.

אהבתי מאוד את הלובי, שנראה כמו סלון ביתי מפנק. הוא אמנם גדול, אבל מסודר כך שיש בו סידור מספר איזורי ישיבה. יש הרבה אינטימיות בלובי הזה.
הזמנתי קפה, שקעתי במגזין ונהניתי מאוד.

בקומת מרתף נמצאת המסעדה. "זאדה" קראו לה. אפשר להזמין מקום, ללא קשר ללינה במלון. 

אדריכל: ארי שאלתיאל, שעשה גם את עיצוב הפנים.

כתובת:  המושבה האמריקאית בתל אביב, אוורבוך 6
לאתר המלון

מדד יפעת:

שווה מאוד!

תודה למיה רוניס על חלק מהתמונות