הגנים נבנו בין השנים 1719 ו-1723 על ידי הרוזן הקיסרי אוגוסט כריסטוף פון ווקרבארת כאחוזה כפרית במטרה להיות מקום אירוח ובידור, לאפשר טיולי חצר והופעות.
האורנג'רי העליון, כמו הארמון המקורי, נבנה עבור הבעלים דאז כבניין פונקציונלי חד-קומתי עם 23 צירי חלונות וביתנים פינתיים עם גגות מנסארד גבוהים משני הצדדים.
בחורף 1928/1929 היתה קרה וכל אוכלוסיית הצמחים במקום קפאה.
כיום, יש מסעדה היסטורית, משרד רישום וחנות. האורנג'רי העליון והתחתון משמשים לקונצרטים ותערוכות; האורנג'רי התחתון משמש גם כמגורי חורף לעציצים של הגן.
הגן מאופיין במיקום צלע גבעה עם מרפסות, גרמי מדרגות פתוחים ומפלים, עם קווי ראייה לנוף של הנוף.
רשת השבילים הגיאומטרית מבוססת על שלושה צירים מרכזיים. במקור תוכננה הרחבה הרבה יותר גדולה של הפארק אך היא מעולם לא יצאה לפועל.
בחלקו המערבי של הגן, יש "ציר המים" עם מפלים.
בקצה אגן נמצא המפל העליון שנראה כהאנשה של ארבע היבשות. מדרום לו מיוצגים 4 היסודות אש, מים, אוויר ואדמה. יש בגן 64 פסלים, כאשר 24 מהם פסלים מקוריים
שער הכניסה הראשי של גן הבארוק הוא מבנה חדש יחסית. הוא הועבר לכאן בשנת 1960 מהחצר הקדמית של הבית הכפרי הישן בדרזדן. השער נבנה בין השנים 1960 ל-1963. מזרקות הדולפינים באזור הכניסה הן פרי עבודתו של יוהן כריסטיאן פייג'.